פלוני פנה לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שדחה את ערעורו על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, שקבע כי בית מגורי הצדדים הוא רכושם המשותף. הגבר והאישה נישאו ב-10.9.87 וגרו בבית במושב, בו נערכו שיפוצים עד להכפלת שטחו הבנוי. הזכויות בבית ובמשק הצמוד לו נרשמו במינהל מקרקעי ישראל על-שם סבו המנוח של הגבר. יחד עם זאת, במינהל היו שני הסכמים (משנת 1976 ומשנת 1980) בהם העביר הסב את כל הזכויות בבית ובמשק לגבר-נכדו.
האישה הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לפירוק השיתוף בבית, וביקשה לקבל מחצית מהחסכונות והזכויות שצבר הגבר בתקופת הנישואין. בית המשפט לענייני משפחה קבע, שהוכחה כוונת שיתוף בבית המגורים וכי ההסכמות להן הגיעו הצדדים לפני הגירושין, והזמן שחלף מאז, אינן מעידות על ויתור מצד האישה על זכויותיה הממוניות, והיא זכאית לאיזון הזכויות שצבר הגבר מעבודתו. על כך ערער הגבר לבית המשפט המחוזי וערעורו נדחה.
בבית המשפט המחוזי טען הגבר שהזכויות בנכס רשומות על-שם סבו ולא הוכח שנרשם כבעל הזכויות בנכס. כמו-כן שהרחבת הבית נעשתה על-ידי אחיו וביוזמתו והיא שייכת לאח, ולא הוכחה כוונת שיתוף. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע, שבין הסב לנכדו נכרת חוזה מתנה והתחייבות הסב הפכה לבלתי חוזרת - ומכאן שהגבר-הנכד הוא בעל הזכויות בבית. עוד נקבע, ששיפוץ הבית נעשה מכספם המשותף של הצדדים ועל-דעת שניהם.
בבקשת רשות הערעור טען הגבר שהשיפוצים בבית נעשו ללא היתר ומהווים בנייה בלתי חוקית, שאינה בת-איזון. כמו-כן שאין לקבוע שיתוף בזכויות שאינן רשומות על-שם הצדדים, והסכם המתנה שערך הסב התיישן ואינו בר-רישום.
שופט בית המשפט העליון
אליקים רובינשטיין דחה את הבקשה. "כדי שתישקל רשות ערעור בגלגול שלישי, יש צורך להצביע על נושא משפטי או ציבורי החורג מעניינם של הצדדים הישירים להליך, מה שאין בבקשה דנא, שהיא מעין השגה נוספת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בדבר אופן חלוקת הרכוש, ותחומה לעניינם הקונקרטי של הצדדים". השופט רובינשטיין הדגיש כי בני הזוג חיו בדירה משך כל תקופת נישואיהם; לגבר זכות בנכס שנקבעה כזכות מוחלטת, ודינה כדין בעלות. "הזכות הוענקה למבקש בחוזה מתנה על-ידי סבו המנוח והפכה בלתי הדירה (בלתי חוזרת - א.פ.)".
השופט הוסיף כי מפסיקת בית המשפט לענייני משפחה, עלה כי הגבר מצוי בתהליך העברת הזכויות בנכס על-שמו, ונותר לו להשלים מסמכים נוספים. "לגבי השיפוצים שנטען שהם עולים כדי בניה בלתי חוקית, אציין, כי טענה זו לא הועלתה בעבר על-ידי המבקש (ואף לא נתמכה באופן כלשהו מצידו), והיא מושמעת כעת לראשונה. מעבר לכך, אין לטענה זו קשר לסוגית חלוקת הרכוש, וככל שתגיע לידי בירור ייעשה כן בערכאה המוסמכת. עוד אוסיף, כי ככל ש'השלטונות יוציאו כנגד הבניה הבלתי חוקית צו הריסה' כטענת המבקש, מן הסתם יופנה צו זה כנגד שני בעלי הזכות בבית כאחד, ואין להלום כי יתקיים במבקש, 'הבנית באופן בלתי חוקי וגם נהנית מכך'".
