שופטת בית המשפט המחוזי מרכז,
הילה גרסטל, קבעה בפסק שניתן (יום ב', 30.8.10) כי המשטרה התרשלה באופן מהותי בחיפוש אחרי ענבל עמרם, ובאופן הטיפול בתלונה של המשפחה למשטרה. המשטרה נמנעה מביצוע חיפוש מהיר אחרי הילדה - למרות תלונה שקיבלה המשטרה, זמן שנוצל על-ידי גנב הרכב לרצוח את ענבל.
כזכור, עמרם נרצחה בשנת 2006, ע"י פלשתיני שרצה לגנוב את רכבה. התקיפה עצמה אירעה בחניון בניינה בפתח תקוה, כאשר התכוונה לנסוע בליל שבת כדי להחזיר הביתה את אחותה ממסיבה. הגנב, בעל עבר פלילי עשיר בגניבת מכוניות, דקר אותה בתוך הרכב, הוביל את הרכב לשדה נטוש באזור פי-גלילות, ושם הותיר אותה מתבוססת בדמה במשך שעות, לאחר שככל הנראה ניסה לשווא להצית את הרכב.
אביה של עמרם, שהגיע לתחנת המשטרה כדי להתלונן על היעדרה של ביתו, נאלץ לשוב אליה בשנית במועד מאוחר יותר לאחר שבתחילה לא זכה לקבל מהשוטרים מענה. בסופו של דבר, המענה ניתן רק למעלה מ-7 שעות מהשעה בה הגיע אל התחנה, ו-3 שעות לאחר שעלה כבר אור יום השבת, אז הוזנק מסוק לחפש את ענבל. המסוק הצליח לאתר אותה דקות בלבד לאחר המראתו, כשהיא כבר גססה למוות.
"קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין אי מניעת מותה של ענבל"
"חובת הזהירות הופרה, וקיים קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין אי מניעת מותה של ענבל, ומשכך יסודותיה של עוולות הרשלנות", קבעה השופטת גרסטל.
בהמשך פסק הדין כתבה השופטת כי "...על שוטר סביר, שהוכשר לזהות מצבי חירום, להבין שמדובר במצב לא שיגרתי בו יש לטפל מיידית. היומנאי אף ניסה להתקשר למכשיר הפלאפון של ענבל אך זו לא ענתה, ענבל לא נמצאה באחד מבתי החולים באיזור, כמו-כן
היומנאי ידע שלא קדם להעלמותה של ענבל כל ריב - ועדיין לא נראה, באותה נקודת זמן ממש, שעסקינן במצב הדורש טיפול מיידי? או לפחות כזה הדורש ניסיון לדלות פרטים נוספים מהמשפחה כמו גם להתקשר לחברותיה של ענבל?"
השופטת התייחסה לאי-ביצועו בזמן של הליך איכון למכשיר הסלולרי של עמרם - הליך שהיה יכול להצילה לו היה נעשה כמה שעות קודם למועד בו נעשה בסופו של דבר. "כשהגיעו האב והדודה בשנית לתחנה סמוך לשעה 4:00 ונגבתה מהם עדות בסופה יצר קשר היומנאי עם דורית בן מאיר (רע"נ חקירות מרכז בתקופת הרצח, ע.ו.) וסיפר לה את אותן הנסיבות שהיו ידועות למשפחה כבר בשעה 2:00. כששמעה דורית מידע זה פעלה לביצועו המיידי של איכון. איכון זה יכול היה להיות מבוצע שעתיים קודם לכן. לאחר איתורו של מכשיר הפלאפון ונוכח המידע אודות מיקומו היו צריכות להישלח למקום מספר ניידות כמו גם רכבי שטח המותאמים לתנאים בו אותר המכשיר, וניתן היה לגלותה בטווח השעות 04:30-04:00 בבוקר. לחלופין, במצב בו אותן ניידות לא היו מאתרות את מיקומו של הרכב בו נמצאה ענבל, ניתן היה להורות על הזנקת מסוק וזה היה ממריא לכל המאוחר בשעה 05:00 בבוקר - ועדיין ניתן היה למצוא את ענבל בחיים".
בפסק הדין נחשף גם תצהירו של מרדכי פלדמן, מפקד התחנה בה התלונן אביה של עמרם, אשר אמר כי בסביבות 05:00 הורה להקפיץ יחידת ג'יפים, טרקטרונים ומשמר אזרחי, אלא שמתברר שהוראה זו לא בוצעה.
אין ספק שאם האיכון היה מבוצע בשעה 02:30 - 03:00 ומיד לאחר מכן היו יוצאות מספר ניידות, ג'יפים, טרקטרונים ומשמר אזרחי, לחפש את ענבל, ניתן היה למצוא אותה תוך זמן לא ארוך", סיכמה גרסטל.
