היום לפני 115 שנה, ב-8 בנובמבר 1895, גילה חוקר את קרני הרנטגן.
וילהלם קונרד רנטגן (1923-1845), פיזיקאי גרמני, גילה את קרני הרנטגן הנקראות על שמו, לגמרי בלי שהתכוון לכך.
במהלך ניסוי שעשה לחקר תופעת הריק, נפלטה קרינה בעלת כושר חדירה גדול שטרם נתקל בה קודם ולא ידע להסביר אותה. הוא כינה קרינה זו בשם קרני X ומאוחר יותר נקראה על שמו - קרני רנטגן.
הגילוי התפרסם לראשונה ב-5 בינואר 1896, בעיתון האוסטרי “Wiener Presse”, לאחר שרנטגן הרצה על גילויו באוניברסיטת וירצבורג (גרמניה), בסוף שנת 1895.
רנטגן זכה על גילוי זה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1901 והיה גם הזוכה הראשון בפרס זה.
לקרני הרנטגן אורך גל קצר במיוחד, והן בעלות כוח חדירה חזק לחומרים אטומים לאור. החשיבות של קרני הרנטגן רבה במיוחד בתחום הרפואה, מאחר שהן מאפשרות לצלם איברי גוף פנימיים ולבדוק אותם. הן משמשות גם לצורות מסוימות של טיפול בקרינה. קרינה בכמויות גדולות גורמת נזק.
את השימוש הראשון מסוג זה עשה רנטגן בצילום כף ידה של אשתו.
מחקרים שונים על תופעות קשורות בקרינת X הביאו לאורך השנים פרסי נובל לפיזיקאים רבים. האחרון ברשימה הוא פרופ' גיאקוני שקיבל ב-2002 פרס נובל על גילויים קשורים באסטרונומיה של קרני X.
