קרנות הפנסיה שבהסדר קיבלו אשתקד 5 מיליארד שקל

השלטון המקומי מצוי במשבר תמידי, ומדי שנה דורש תוספות תקציביות ניכרות מן הממשלה. זאת, במקביל לשנים של ליקויים קשים עליהם מצביעים מבקרי המדינה בדוחותיהם על השלטון המקומי, שורה של תוכניות הבראה שלא מומשו והימנעות כמעט מוחלטת מאכיפת החיוב האישי על ראשי רשויות האחראים להוצאות כספים שלא כדין.

מאגר התמיכות מגלה, כי המדינה מסייעת לרשויות המקומיות במיליארדי שקלים לשנה מעבר למענקי האיזון, אותם דורשות הרשויות להגדיל. מענקי האיזון הסתכמו אשתקד ב-3.1 מיליארד שקל, לעומת תקצוב של 3.48 מיליארד שקל. משרד הפנים עצמו הוסיף לרשויות תמיכות בסך 574 מיליון שקל (מתוך תקציב של 884 מיליון שקל). התמיכות הנוספות הסתכמו בשנה שעברה בלמעלה מ-5.5 מיליארד שקל.

גופים ממשלתיים רבים אחרים משתתפים בסיוע לרשויות, אם כי התמיכות בפועל נמוכות בדרך כלל בצורה משמעותית מן התקצוב המקורי. נראה שהפערים נובעים בעיקר מפיגור בהשלמת הפרויקטים המתוקצבים, במיוחד בתחום התחבורה. אלו התמיכות הבולטות ב-2009:

• משרד החינוך – 205 מיליון שקל (מתוך תקציב של 577 מיליון שקל) ועוד עשרות מיליוני שקלים בסעיפים כגון שמירה במוסדות חינוך, חוגי ספורט, תמיכה בעולים, מענק ייחודי ללוד ועוד.

• משרד התחבורה – 4.5 מיליארד שקל (מתוך תקציב של 9.2 מיליארד שקל).

• משרד התרבות והספורט – 38.7 מיליון שקל (מתוך תקציב של 61 מיליון שקל).

• רשות המים – 499 מיליון שקל (מתוך תקציב של 596 מיליון שקל).

• הרשות לבטיחות בדרכים – 29 מיליון שקל (מתוך תקציב של 42 מיליון שקל).

• משרד הדתות – 287 מיליון שקל (מתוך תקציב של 353 מיליון שקל).

• משרד הבריאות – 17.4 מיליון שקל (מתוך תקציב של 19.5 מיליון שקל).

לצד הביקורת המוצדקת על סכומי העתק המוענקים למוסדות תורניים, יש לשים לב גם לתמיכות הנדיבות הניתנות למוסדות תרבות, שלפחות חלקם אמורים לפעול בצורה כלכלית ולהחזיק את עצמם. בולטת במיוחד העובדה, שחלק מאותם מוסדות נתמכים משלמים לחמש בכיריהם משכורות של מיליוני שקלים בשנה, הבולעות שיעור ניכר מן התמיכה הממשלתית.

• תיאטרון הבימה קיבל אשתקד 21.8 מיליון שקל (כולל סיוע בשיפוץ הבניין). התיאטרון מצוי במשבר מתמשך ועומד באופן קבוע על סף קריסה, תוך שהוא חייב כספים לספקים ולעובדים – מה שלא הפריע לו לשלם ב-2009 לחמשת בכיריו 3.6 מיליון שקל (16.5% מהתמיכה הממשלתית).

• תיאטרון הקאמרי שילם אשתקד 4.1 מיליון שקל לחמשת בעלי השכר הגבוה. סכום זה מהווה שליש מהתמיכה שקיבל ואשר הסתכמה ב-12.25 מיליון שקל.

• התזמורת הפילהרמונית קיבלה ממשרד התרבות והספורט 9 מיליון שקל ושילמה לבכיריה 2.92 מיליון שקל – גם כאן שליש מן התמיכה.

• תיאטרון גשר קיבל 6.6 מיליון שקל ושילם 1.94 מיליון שקל, המהווים 30% מהיקף התמיכה הממשלתית.

• תיאטרון בית ליסין קיבל 10.8 מיליון שקל (כולל 2 מיליון שקל לשיפוצים) ושילם לבכיריו 34% מסכום זה – 3.7 מיליון שקל.

• השיא שייך לתיאטרון חיפה: שכר חמשת הבכירים הגיע ל-37% מהתמיכה הממשלתית – 1.7 מיליון שקל מתוך 4.6 מיליון שקל.

המדינה ממשיכה להעניק מיליארדי שקלים לחברות התחבורה, כולל אלו שבבעלות פרטית, לא רק כסובסידיה לתעריפים אלא גם לשם מימון תוכניות ההצטיידות שלהן.

בשנה שעברה שולמה סובסידיה ישירה לתעריפים בסך 585 מיליון שקל. חברת דן קיבלה 291 מיליון שקל נוספים. עוד 257 מיליון שקל הופנו לסבסוד המחירים שמשלמים אזרחים ותיקים, ועוד 355 מיליון שקל – לרכישת אוטובוסים (השייכים במלואם לחברות התחבורה, למרות הסיוע הממשלתי). רכבת ישראל קיבלה סובסידיה בסך 377 מיליון שקל, כנראה בעיקר למימון נסיעותיהם של חיילים.

מגזר נוסף המעלה בצורה תמידית דרישות לתוספות תקציב, הוא המורים הנהנים מתמיכת משרד החינוך בדרישותיהם. ואולם, סעיפי התמיכות של משרד החינוך עצמו מגלים, כי המדינה מעניקה למורים הטבות של עשרות מיליוני שקלים בשנה, והיא אף תומכת בארגוניהם המנהלים את המאבקים נגדה.

בשנה שעברה שילמה המדינה דמי חברים בארגוני המורים בסך 34 מיליון שקל, והקציבה 45.6 מיליון שקל ל"פעולות ועד עובדי הוראה". ל"קידום מקצועי לעובדי הוראה" הוענקו 23.8 מיליון שקל; מורים שאינם עובדי מדינה קיבלו ממנה מתנות ב-9.2 מיליון שקל; מורים שיצאו להשתלמויות זכו לנסיעות על חשבון המדינה ב-2.4 מיליון שקל. עוד 5.6 מיליון שקל הוצאו על "הגנה משפטית לעובדי הוראה".

לעומת הוצאות אלו, בולטים לרעה סעיפים תפעוליים חשובים: לטיפול בפגיעות מיניות הוענקו 163 אלף שקל, ואילו לתוכנית הלאומית לילדים בסיכון הוקצבו 60 אלף שקל – ושולמו בפועל 1,840 שקל בלבד.

ההסדר עם קרנות הפנסיה הוותיקות שהיו בשליטת ההסתדרות, ממשיך לעלות לקופת המדינה מיליארדי שקלים בשנה. במסגרת ההסדר הולאמו למעשה קרנות אלו, שהיו על סף פשיטת רגל בשל ניהול כושל ובשל העברת כספים מהן למטרות שלא להן נועדו. אשתקד שילם האוצר 5 מיליארד שקל לקרנות אלו, ועוד היה נטויה.

נתון מפתיע הוא העובדה שהאוצר נאלץ להזרים בשנה שעברה 147 מיליון שקל לקרנות הפנסיה החדשות, האמורות להיות מאוזנות.