המבנה הארגוני הלקוי של שירותי הכבאות תופס מקום מרכזי בדוח
מבקר המדינה. מסתבר, שכבר ב-1976 קמה ועדה שהמליצה לשנות מבנה זה. לאורך השנים שוב הומלץ על כך, והממשלה אף אימצה חלק מאותן המלצות. ומה קרה בפועל? - כלום.
המבקר המליץ בדוח על מלחמת לבנון השנייה, כי "עד שיימצא פתרון כולל לסוגיית המבנה הארגוני של מערך הכבאות, על משרד הפנים להקים מנגנון שיאפשר לו להפעיל את המערך בעת חירום ביעילות באמצעות הסמכויות שמעניק לו החוק... על שר הפנים לפעול לקידום המהלכים לגיבושו של המבנה העתידי הרצוי של מערך הכבאות". כפי שראינו בשבוע שעבר, הדבר לא נעשה.
בשנת 2008 ציינה נציבות הכבאות, כי במבנה הקיים יש "קושי באכיפת סמכות פיקודית עליונה בעת חירום ובעת שגרה, ריבוי גורמי השפעה (פוליטיזציה) ברמת מועצת האיגוד [איגודי הערים], פיזור משאבים אינו תואם למיפוי סיכונים, כפילות של בעלי תפקידים... העדר אחידות במבנה, בנהלים ובשיטות עבודה... חוסר אפשרות לניוד עובדים, המערך הינו בזבזני מאחר שאין בקרה והליכי אישור הוצאת כספים אינם יעילים, קיימת תלות גדולה ברשויות המקומיות ובעיקר בהעברות תקציביות".
כאמור, הממשלה החליטה עוד במאי 2008 על שינוי מבני, אך הדבר טרם בוצע. יתרה מזאת: משרד הפנים כלל לא דן בהמלצת מבקר המדינה להקים, כפתרון ביניים, מנגנון להפעלת מערך שירותי הכבאות בעת חירום.
המפתיע הוא, ששרי הפנים סבורים שמקומם של שירותי הכבאות כלל איננו במשרדם. כך למשל טוען ישי, כי יש להעבירם למשרד לביטחון הפנים או למשרד הביטחון. אולי גישה זו מסבירה מדוע השרים לא בדיוק התאמצו כדי למצוא פתרון למערך, שהם מצהירים בריש גלי שאינם רוצים בו.
לינדנשטראוס קובע: "המבנה הארגוני של שירותי הכבאות מלמד על בעיית יסוד חמורה. אם לא ייעשה שינוי במבנה הארגוני בשירותי הכבאות, לא יוכל מערך הכבאות לפעול באופן מיטבי בעת חירום, משום שלנציב הכבאות - שלא כמו, למשל, לפיקוד העורף ולמשטרה - אין יכולת ממשית של פיקוד ושליטה על הכוחות בשטח, בייחוד בעת חירום, שבה נדרשת מנציב הכבאות יכולת מובהקת של ראייה כוללת, ריכוז מאמץ, גמישות וניידות בעוד האמצעים העומדים לרשותו מוגבלים.
"נוסף על כך, עקב המבנה הארגוני שלהם אין בשירותי הכבאות גורם מרכזי בעל סמכות האחראי לבחון את הצרכים של כל מערך שירותי הכבאות ולקבל החלטות על הקצאת משאבים ותעדופם בעת חירום. לדברים אלה, אשר במהותם תקפים גם לגבי עתות שגרה, עלולה להיות השפעה קריטית בעתות חירום.
"מאחר שלשירותי הכבאות אין מטה פיקוד מרכזי ואין מערכת פיקוד ושליטה מרכזית, הרי שבעת חירום יידרש פיקוד העורף לעמוד בקשר עם רשויות כבאות רבות הפועלות במסגרת איגודי ערים או כיחידות כבאות עירוניות. הדבר הוא בגדר מכשלה בסיסית מבחינת אחדות הסמכות והאחריות וכן מבחינת הפיקוד, השליטה וריכוז המאמצים".
