סכנת קריסה בעת חירום; האחראים - אלי ישי וברק

על השריפה בכרמל אומר לינדנשטראוס: "שוב נגלו לעינינו מחדלי העבר בכל עוצמתם. רוב לקחי מלחמת לבנון השנייה לא נלמדו, הליקויים לא תוקנו ושוב ניתן להצביע על אי-תיאום בין הגופים השלטוניים, על גרירת רגליים של המופקדים על הטיפול בנושא ועל הוויכוח הנמשך על מחדלים שהעצימו את האסון".

את המבוא לדוח מסיים לינדנשטראוס בנימה פסימית מאוד: "דוח זה, לצערנו, לא יהיה האחרון בשורת הדוחות בנושאים הכאובים אם הגורמים הנוגעים בדבר לא יסיקו ממנו מיד את המסקנות ולא ילמדו את לקחיו. ביני לביני, אני יותר ויותר משתכנע שרק בצעדים חריגים ומשמעותיים שלא אמנה כאן, ניתן יהיה לשבור את המוסכמה הוותיקה: הכלבים נובחים והשיירה עוברת".

בגוף הדוח מזכיר לינדנשטראוס, כי בביקורת על מלחמת לבנון השנייה נמצאו ליקויים בהיערכות שירותי הכבאות לעת חירום, ובהם: שירותי הכבאות מאורגנים במבנה מבוזר, בלי שיש לנציבות הכבאות מערכת ארצית של פיקוד ושליטה; אין לנציב הכבאות כלים ואמצעים המאפשרים לו להשתמש בסמכויות שהקנה לו החוק; בנציבות הכבאות לא פועלת יחידת מבצעים שיכולה לשמש מפקדה עורפית לטיפול בהקצאת כוחות.

כעת מתברר, נאמר בדוח, כי לא זו בלבד שמרבית אותם ליקויים לא תוקנו, אלא שהמצב אף החמיר לנוכח האיום הגובר על העורף. נמצאו ליקויים מהותיים לעניין היערכותם הארגונית של שירותי הכבאות, וכן נמצאו חוסרים בכוח האדם בהם, בפריסת התחנות ובכלי רכב וציוד, שבגינם עלולה להיגרם פגיעה חמורה מאוד בכשירותם המבצעית של שירותי הכבאות בעת חירום.

לינדנשטראוס מציין, כי צה"ל מעריך שהאיום כעת על העורף גבוה מזה שהיה במלחמת לבנון השנייה. ואולם, בעת חירום לא יוכלו שירותי הכבאות במצבם הנוכחי להתמודד עם מספר גדול של אירועים, שחלקם יתרחשו בד-בבד ובמשך פרק זמן ממושך. מערך הכבאות עלול לקרוס, ועקב כך תושבים רבים יימצאו בסכנת חיים ממשית.

בביקורת התברר, כי נציב הכבאות, שמעון רומח, התריע פעמים אחדות בשנים 2007-2009 בפני שרי הפנים, מאיר שטרית ואלי ישי, ובפני משרד האוצר על המצב החמור והחוסרים בשירותי הכבאות, אך בפועל לא חל שינוי ממשי במצב.

במסקנות הדוח, כותב לינדנשטראוס: "מדובר במחדל מתמשך ובמצב חמור, שחיי רבים עלולים להיות תלויים בו ואשר עלול לגרום לנזק רב מאוד לרכוש, והוא מחייב בראש ובראשונה את שר הפנים – במשולב עם שר האוצר ושר הביטחון – להידרש בדחיפות לתקנו, ויפה שעה אחת קודם".

הדוח מגלה, כי ההחלטה מיולי השנה על תוספת תקציב לשירותי הכבאות, היא תוצאה ישירה של הביקורת. צוות הביקורת נפגש עם ישי ב-5.5.10, וכעבור 15 יום הודיע ישי למשרד המבקר על הגשת הצעה לממשלה במטרה לספק פתרון לשירותי הכבאות. על-פי החלטת הממשלה, תושלם הקמת הרשות הארצית לכבאות עד סוף 2012, ולשירותי הכבאות תוקצה מיד תוספת תקציב בסך 100 מיליון שקל.

על החלטה זו אומר לינדנשטראוס, שהיא "אמנם צעד משמעותי לשיפור החיוני הנדרש בהיערכות שירותי הכבאות וההצלה – בעת שגרה בכלל, ובעת חירום בפרט – ואולם מבחנה היחיד של ההחלטה נעוץ אך ורק ביישומה.

"בשים לב לליקויים החמורים שמפורטים בדוח זה ובהתחשב באיום הייחוס לעורף, שהוא אקטואלי, הכרחי ששירותי הכבאות ייערכו לעת חירום הלכה למעשה בהקדם האפשרי, באשר הם חוליה חיונית במערך הכולל של שירותי הסיוע וההצלה לעורף בעת חירום, ובמצבם הנוכחי יש חשש שמא דווקא בעת חירום הם יהיו בגדר צוואר בקבוק שעלול לפגוע ביעילות התפקוד המערכתי כולו.

"אשר על כן, על כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר – משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד הביטחון – ובהובלת שר הפנים, לפעול בשיתוף פעולה הדוק ולהבטיח כי החלטת הממשלה תיושם ולפעול בדחיפות בטווח הקצר ביותר להשלמת פערים קריטיים במערך שירותי הכבאות, בד-בבד עם ההתקדמות בהקמת רשות ארצית לכבאות והצלה.

"נדרש על כן לגבש, לתקצב ולהוציא לפועל תוכנית ברורה ומפורטת, שתכלול לוח זמנים ברור לבקרה ופיקוח, ותתן מענה דחוף להשלמת פערים קריטיים הקיימים במערך שירותי הכבאות ולהשלמת פערים מהותיים בהמשך. על שר הפנים ושר האוצר לסיים בדחיפות את הכנת ההצעה לחקיקה הנדרשת ליישום החלטת הממשלה כדי לשנות את המבנה הארגוני של שירותי הכבאות".

לינדנשטראוס מדגיש שעל ברק להיות מעורב בנושא, ומוסיף: "בשל חשיבותו של נושא זה, בגלל הסחבת הקשה והבלתי-מובנת לחלוטין בטיפול ובשל ניסיון העבר ממליץ משרד מבקר המדינה, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יעקוב אחר מימוש החלטת הממשלה".

"...יש חשיבות עליונה לשנות תחילה את המבנה הארגוני הבסיסי של שירותי הכבאות, וזאת ללא התניות או עיכובים היכולים לנבוע מהצורך לבחון את מקומו של מערך הכבאות, כאמור לעיל, וזאת כדי לספק מהר ככל האפשר מענה מיטבי מול האיום, ומוטב שעה אחת קודם. כל השהיה נוספת בעניין זה תהיה חלילה לרועץ למדינה".

אחריות אישית נוספת מטיל לינדנשטראוס על שר הביטחון, אהוד ברק, עליו הטילה הממשלה באפריל 2007 את "אחריות העל לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום". ברק לא היה מעורב באופן פעיל בקידום הטיפול בעניין היערכות שירותי הכבאות לכלל גיבוש פתרון מעשי.

גם נציבות הכבאות אינה יוצאת נקייה מן הדוח. המבקר קובע, כי היא לא בחנה בשנים האחרונות את התאמת תקן כוח האדם בשירותי הכבאות לגידול באוכלוסיה ולפיזור האוכלוסין, ולכן לא הסיקה את המסקנות בדבר המחסור בכוח אדם. עוד נמצא, כי רומח לא קבע תקן כבאות עדכני לעת שגרה ולעת חירום, למרות ההחמרה באיום על העורף.

תקן כוח האדם בשירותי הכבאות לעת שגרה כלל במועד סיום הביקורת 1,948 משרות, מהן 1,381 משרות של כבאי משמרת, אך בפועל כללה מצבת כוח האדם 1,685 משרות, מהן 1,195 משרות במצבת כבאי משמרת; היינו: היה פער של 263 משרות, מהן 186 משרות של כבאי משמרת.

שירותי הכבאות סובלים גם ממחסור חמור ברכבי כיבוי. תקן רכבי כיבוי והצלה בכל שירותי הכבאות לעת שגרה היה 519, אך מספר כלי הרכב התקניים (שהיו בשימוש פחות מ-20 שנים) היה 349, ומצבת כלי הרכב הלא-תקניים כללה 93 כלי רכב – פער של 170 כלי רכב תקניים.

תחנות הכיבוי אינן מקושרות ביניהן במערכת ממוחשבת, ומערכת הקשר בין רכבי הכיבוי ובינם לתחנות הכיבוי מבוססת על מכשירי קשר ישנים הפועלים בתדרים מעטים, דבר הגורם למגבלות בשימוש בקשר בעת עומס אירועים.

בית הספר לכבאות ולהצלה פועל במתקן שאינו מאפשר להכשיר את הכבאים בהתאם לתקנים בינלאומיים, והשימוש בו לאימונים כרוך בסיכון חייהם של הכבאים. למרות התרעות חוזרות ונשנות של נציבות הכבאות, משרד הפנים לא פעל לפתרון הבעיה.

לינדנשטראוס מוסיף וקובע, כי שיתוף הפעולה והקשר בין פיקוד העורף ובין נציבות הכבאות נחלשו במידה ניכרת מאז מלחמת לבנון השנייה – שגם בה לא היו תקינים. רשות החירום הלאומית לא קידמה את הטיפול במוכנות שירותי הכבאות לעת חירום, למרות שזהו אחד מתפקידיה.

במאי 2008 החליטה הממשלה על הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה, אך החלטה זו טרם יושמה. ישי פנה בספטמבר 2009 לראש הממשלה, בנימין נתניהו, התריע בפניו על המצב וביקש ממנו לסייע בענייני שירותי הכבאות, אולם הנושא נדון אצל נתניהו רק בסוף דצמבר 2009. גם לאחר הדיון זה לא חלה כל התקדמות של ממש בנושא זה, עד להחלטת הממשלה מיולי 2010 בנושא שיפור מערך הכבאות.

לינדנשטראוס שם דגש על המבנה הארגוני של שירותי הכבאות, שלדעתו מהווה בעיית יסוד חריפה בעת חירום: לנציב הכבאות אין יכולת ממשית של פיקוד ושליטה על הכוחות בשטח, בעת שנדרשים יכולת מובהקת של ראייה כוללת, ריכוז מאמץ, גמישות וניידות; בשירותי הכבאות אין גורם מרכזי המוסמך לקבל החלטות על הקצאת משאבים ותעדופם בעת חירום, ועלולה להיות לכך השפעה קריטית.

"כשל מתמשך זה מונח בראש ובראשונה לפתחו של משרד הפנים והשר העומד בראשו, כמי שהאחריות המיניסטריאלית לשירותי הכבאות מוטלת עליו, לרבות בתחום היערכותם לעת חירום לנוכח הסכנות הצפויות לפי איום הייחוס", קובע המבקר.

לגבי הקצאת התקציבים לפתרון המשבר אומר לינדנשטראוס, כי משרד האוצר היתנה את העברתם בקידום הרפורמה בשירותי הכבאות. מאחר שדבר זה לא התרחש, "הטיפול בנושא זה נקלע למצב בלתי נסבל של העדר פתרון".

בשנים 2010-2007 הציג משרד הפנים למשרד האוצר פעמים אחדות את הצרכים התקציביים הכוללים של שירותי הכבאות, אך רק במאי 2010 הציג גם דרישה תקציבית מצומצמת לצמצום מחסור מיידי – וגם זאת רק בעקבות הביקורת. משרד הפנים לא השכיל לפעול, בשילוב משרד האוצר, לגיבוש תוכנית שתאפשר לטפל בדחיפות בפערים החמורים בשירותי הכבאות.