התנועה לאיכות השלטון ועמותת "צלול" דורשות לבטל את מינויה של מרים מזר לתפקיד יו"ר חברת בזק. התנועות פנו בנידון במכתב שנשלח לראש הממשלה, לשרה לאיכות הסביבה, לשר נתניהו לשופט רביבי למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות וליועץ המשפטי לממשלה.
במכתב מציינת התנועה לאיכות השלטון, כי מזר מכהנת גם בתפקיד יו"ר איגוד ערים דן אשר תחתיו התרחש בחודשים האחרונים אחד מהאסונות האקולוגיים הקשים ביותר שידעה ישראל מזה שנים רבות עת התפוצץ קו ההולכה הראשי של השפד"ן.
התנועות מציינות כי מזר, כמי שתחת שרביטה מתנהל האיגוד מזה מספר שנים, הינה מטבע הדברים אחד הגורמים המרכזיים אשר שאלת אחריותם לאסון צריכה להישאל וכי הדין מעניק ליו"ר האיגוד מעמד מרכזי ומיוחד בניהול האיגוד ובתהליכי קבלת ההחלטות שבו.
בנסיבות אלו היה על הגורמים הנוטלים חלק בהליך המינוי למשרת יו"ר דירקטוריון בזק לוודא כי הגברת מזר אינה נושאת באחריות לכישלון הקשה שאירע בגוף הציבורי האחרון אשר בראשו עמדה. זאת בטרם יחליטו על מינויה לתפקיד ציבורי ניהולי בכיר יותר.
בית המשפט חזר וקבע בעבר כי: "כח ללא אחריות משול להפקרות עת עמד בית המשפט על הצורך להטיל חבות אישית על נושאי משרה ברשות מקומית שפעלו באופן לקוי בגין נזקים שגרמו לקופה הציבורית".
התנועות מדגישות, כי אפשרות אחריותה של יו"ר איגוד ערים דן לכישלון ניהולי ומנהלי, כמי שעמדה בראש גוף שלטוני לא נבחנה באופן ראוי ורציני על-ידי השרים הרלוונטיים (שר הפנים והשרה לאיכות הסביבה).
כך גם לא נערך הליך בדיקה רציני על-ידי הגורמים הממנים. בהקשר זה מבקשות התנועות במכתבם לקבל כל פרוטוקול או מסמך אשר עמד בפני כל אחד מן הגורמים המעורבים במינוי, הנוגע לבדיקת שאלת אחריותה של הגב' מזר בטרם מינויה.
לטענת התנועות ניתן להמתין מספר חודשים עד אשר יתברר האם הגב' מזר כשלה כנושאת משרה בתפקידה הקודם, בלא שיגרם כל נזק ממשי. היחפזותם של הגורמים הממנים להשלים את הליכי המינוי בטרם תתברר שאלת האחריות הניהולית לאסון, מעלה את הרושם כי מדובר בניסיון מודע לקבוע עובדות בשטח.
במידה וימצא בסוף בדיקה זו כי מזר אחראית למחדל ניהולי אשר שהוביל לאסון, הרי שאז דומה כי מינויה לתפקיד יו"ר חברה ממשלתית גדולה ומורכבת עוד יותר הינו בלתי סביר בנסיבות דנן, וחותר תחת עיקרון אחריות נושאי משרה בתאגיד ובגופים ציבוריים- מנהליים.
מסקנה זו נשענת על שני רציונלים שונים: האחד - חוסר הכשירות הפונקציונלית של מנהל שכשל כישלון חרוץ בגוף ציבורי אחד למלא מיד לאחר מכן תפקיד בכיר ומורכב עוד יותר. השני - רציונל הנשיאה באחריות אישית מצד מנהלים בשירות הציבור אשר מחייב כי מנהל בשירות הציבור שכשל ישא בפועל, ולא להלכה וכמס שפתיים, באחריות אישית למעשיו.
לעומת זאת, אם ימצא כי לגב' מזר אין כל קשר סיבתי לאסון, וכי היא לא ידעה ואו לא היה עליה לדעת, וכן לא נקטה ולא היה עליה לנקוט בכל צעד כדי למנוע אסון זה, וזאת חרף עמידתה בראש המערכת, הרי שעדיין ראוי להמתין למסקנה זו בטרם מבצעים את המינוי.
כך או כך, קובעות התנועות - ברור כי שאלת אחריותה הניהולית של הגב' מזר כמי שעמדה בראש גוף ציבורי, היא שאלה שיש לבודקה בנסיבות דנן והיא מצריכה תשובה ברורה שתתקבל רק לאחר בירורה הרציני והיסודי. יתר על כן, דומה כי נטל הראיה מוטל במקרה זה על הגב' מזר להוכיח כי אין היא נושאת בכל אחריות לאסון האמור, וזאת משעה שהיא מבקשת להתמנות לתפקיד יו"ר בזק.
לאור כל זאת דורשות שתי התנועות, כי הגורמים הממנים יחזרו בהם לאלתר מן המינוי האמור ו/או ישהו אותו בינתיים, עד אשר יפנו לגורמים המוסמכים לבקר את פעולות הנהלת האיגוד ועד אשר תתברר שאלת אחריותה של הגב' מזר לאסון האקולוגי הקשה שהתרחש בשעה שעמדה בראש החברה אשר משימתה הראשית הינה מניעת אסונות כגון זה.
