לאחר מספר שעות של דיונים בבית המשפט העליון, הכריזו הפרקליטים על סיום השביתה (ד', 29.12.10) ועל הליכה לבוררות בין המדינה לפרליטים. בבוקר יום חמישי חוזרים הפרקליטים לעבודה סדירה.

תחת לחץ כבד של השופטים בראשות הנשיאה דורית ביניש, התגבשה הסכמה בין המדינה לבין הפרקליטים בנוגע לניהול בוררות בפני נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, סטיב אדלר. במהלך הדיון התבקש מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, לפנות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעלות בפניו את הצעת בית המשפט וזאת במטרה לקבל את הסכמתו. נתניהו נעתר להצעה ובכך באה לסיומה השביתה הגדולה של הפרקליטים. לאחר שהממונה על השכר, אילן לוין, סירב לחתום על שטר הבוררות, הסמיכה הממשלה את היועץ המשפטי של משרד המשפטים, עו"ד משה דיין, לחתום עליו.

על-פי ההצעה שהתקבלה, נקודת המוצא של הבוררות תהיה הסכמה של המדינה להעניק לפרקליטים את תוספת השכר שניתנה לכל עובדי המגזר הציבורי (8%) ועוד תוספת של 4% שהציעה ביניש. אדלר הוא שיקבע האם הפרקליטים יקבלו שכר תמורת 43 ימי השביתה ואת יתר פרטי ההסכם בין הצדדים, ובכללם תקני הרכב שמשמעותם חיסכון בהוצאות נסיעה. הבוררות תוגבל ל-30 יום, ונקבע שהיא לא תפגע בתוספות הייחודיות שהוענקו לפרקליטים מאז סוף שנות ה-70.


ביניש: עושה רושם שהאוצר מפחד ממו"מ


במהלך הדיון מתחה ביניש ביקורת על עמדת האוצר, אך גם מן הפרקליטים לא חשכה את שבטה. "למה האוצר לא נהג כפי שנהג בכל הסכסוכים הקודמים, לא פנה לביה"ד לעבודה, לא ביקש צווי ריתוק, לא ניגש לביה"ד ולא הרים את הכפפה?", תמהה ביניש. "היה גם דיון פרטני בביה"ד האזורי לעבודה בת"א, ואמר הנשיא שפיצר שניהלו מו"מ תוך שביה"ד יעמוד לרשותם, אלא שנציג המדינה לא התייצב. מה קרה עם זה? מתקבל הרושם שהאוצר חושש למו"מ בחסות בית הדין". לדבריה, האוצר לא התייחס לארגון הפרקליטים כאל ארגון עובדים.

נציגת הפרקליטים, עו"ד אורנה לין, אמרה שכל מה שמוכן האוצר לתת הוא תוספת של תקני רכב. "נכון שהוחרגנו מהסכם המסגרת, אבל הוחרגנו כדי שנוכל לקבל תוספות שכר יותר גדולות, כך שפשיטא את התוספת של ההסכם המסגרת אנו צריכים לקבל", טענה.

"לגבי תקני רכב - התשובה היא יותר קיצונית. התקנים משמעותם ש-300 פרקליטים נוסעים ברחבי הארץ ומשלמים מכיסם את הנסיעות. ואכן משרד האוצר, כיוון שזה לא המצב לגבי שום עובד מדינה, נתן את תקני הרכב עבור הפרקליטים מזמן אך משרד המשפטים משתמש בכך עבור עובדים אחרים שלו".

לוין ציין בתחילת דבריו: "בימים האחרונים אני גם עובר מתקפה אישית ובני ביתי חרדים. כבר לפני שלושה שבועות פניתי ליועץ המשפטי לממשלה וביקשתי להעביר את הנושא לבוררות מוסכמת, ולהפסיק את האי-סדר הנושא הזה. היועץ המשפטי לא קיבל את פנייתי ולא נעתר לבקשתי".

יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד ניסן קורן, תמך בעמדת הפרקליטים, לפיה תוספת השכר שיקבלו צריכה להיות גבוהה משל יתר עובדי המגזר הציבורי. לדבריו, אין ספק שהייחודיות של הפרקליטים, שנקבעה בסוף שנות ה-70, נשחקה לאורך השנים. "אוכלוסיה זו שמייצגת את המדינה, צריכה לקבל תוצאה וטיפול יסודי כדי שאנשים ירצו ללכת לפרקליטות ולהישאר בה", אמר קורן.

לדור: האוצר לא מוכן להכיר בנשק השביתה


פרקליט המדינה, משה לדור, התבטא לראשונה בפומבי מאז החלה השביתה ותקף את האוצר: "לראשונה נפגשנו עם החוויה הזו, המדינה לא מיוצגת ולא מקיימים מו"מ, על-פי תפיסת עולם חדשנית, לפיה עם שובתים לא מדברים. קודם שיחזרו לעבודה ואח"כ ישוחחו איתנו. את הכלי הזה של שימוש בנשק השביתה - לא היו מוכנים להכיר בו.

"הפער בין האוצר לבין הפרקליטים היום, הוא פער של מהות. את הישגי העבר שהתבטאו בהכרת המדינה באיכות עבודת הפרקליטים, את זה מבקשים באוצר לא לשמר עוד. אומר את זה היום הממונה על השכר. הם אינם רוצים לשמר את שהושג בעבר, כי יש היום אג'נדה אחרת". לדברי לדור, לא יהיה טעם לקיים מו"מ כל עוד זו עמדת האוצר.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, שעמד בקשר עם בנימין נתניהו במהלך הדיון, אמר: "הגענו עד פה, כדי להגיע למקום בו אפשר להזיז את המדינה. כאשר מקבלים הכרעות בנושאים כאלה, מדובר במה המשמעות של זה במישור יחסי עבודה. אף אחד לא מסוגל להחליף את המקצועיות של הממונה על השכר.

"ההתנגשות היא לא של מספרים אלא של עקרונות. מה אומר הממונה על השכר? בסדר העדיפויות לבוא היום ולתת תוספת בטבלאות - מבחינתו זה חציית קו אדום. הוא כן אמר שבסוף יש החלטה של בורר חיצוני, ארגונים אחרים יעשו חשבון אם הם רוצים ללכת.

"ישבנו עם ארגון הפרקליטים, ו[הם] אמרו: בוררות מוסכמת זה מחוץ למגרש. הצענו את המנגנון של בוררות. המסלול הבסיסי בבוררות צריך להיות שכל אחד טוען את מלוא טענותיו ותהיה תוצאה, אך להגיד מבחינת המדינה שיש רף מינימום - זה צעד בלתי נתפס כמעט".


חיות: הבוררות פירושה סיום השביתה


ביניש השיבה: "אפשר להבין את המדיניות הכללית של האוצר בנקודת הפתיחה, אבל מעבר לזה אחרי 43 ימי שביתה, עם נזק שלא יודעים להעריך את היקפו, ונרגיש בו כל השנה, זה עולה למדינה יותר מהשביתה.

"לא ייתכן מבחינה משפטית ציבור שובתים שלא מדברים איתו. לא נשמע כדבר הזה. זה לא ייתכן. לבוא ולומר: לא מדברים, כי אומר הממונה על השכר שיש סקטורים מקופחים - זה לא שייך. יש שביתה חוקית וצריך לדבר. כולנו זוכרים את השביתות שיום ולילה מדברים, זה לא קרה כאן. צריכה להיות ישיבה רצופה כל הזמן. זו אדישות שמדאיגה אותנו, למה זה מוביל".

השופטת אסתר חיות הדגישה, כי אחד התנאים לבוררות היא סיום השביתה, אבל "כשמפסיקים לשבות צריך משהו כעמדה מוסכמת ממשית. לתת להם את כל מה שהמשק קיבל, זה לא התחלה".

ביניש הוסיפה: "לא התקיים מו"מ וזה החטא הקדמון בסיפור הזה. או שהולכים לבוררות עם משהו לקראתם כדי שיוכלו לחזור לעבודה, או שאנו ניתן את הצווים במקום בית הדין לעבודה, כי לא רציתם ללכת לבית הדין לעבודה".

לאחר התייעצות הודיע גבאי, כי המדינה מוכנה להתחיל את הבוררות עם הסכמה לתוספת שכר של 4%. לין הציעה שאת המו"מ ינהלו נתניהו ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אך ביניש הסתייגה מן ההצעה: "נראה לי בעייתי להורות לראש הממשלה לנהל מו"מ עם ההסתדרות". כאשר הבהירה לין שהשביתה תימשך גם כאשר נתניהו ועיני ינהלו את המו"מ, הגיבה ביניש: "זה מאוד מאכזב, גם היחס של הפרקליטים להצעות ביהמ"ש. לא מקובל הדבר הזה".

לאחר דיון נוסף הלך והתגבש מתווה הבוררות, וחיות ציינה: "ברגע שהבסיס הזה מוסכם ויש בורר שמוכן להקדיש את עצמו 30 ימים עבורכם, אפשר על יתר הדברים לוותר. יש דמי השביתה ועל זה צריך דבר ראשון. תהיה הצהרה שלא יהיה שום כרסום בנושאים של בוררות צדוק [שקבעה את ייחודיות שכר הפרקליטים]".

לוין ניסה לנהל קרב מאסף ואמר: "אני כממונה על השכר נדרש לראות את כולם כאשר נותנים תוספת. כאשר אני מפעיל שיקול דעת, לפני שאותם 2% הולכים לפרקליטים בטבלאות, קודם צריך לתת לשוטרים ולחיילים ולסוהרים ולמשרתי הקבע שאין להם זכות השביתה, ורק לאחר מכן ללכת לאנשים שמשתכרים ברמות השכר הגבוהות יותר". כאמור, הוא סירב לחתום על שטר הבוררות, אך השטר נחתם בלעדיו.