למרות שלא מדובר בהוכחה ניצחת, מחקר חדש מעורר דאגה לגבי משקאות מוגזים, לאחר שגילה סיכונים גבוהים יותר לשבץ ולהתקפי לב בקרב אנשים ששתו את המשקאות על בסיס יומי לעומת אלו שלא שתו משקאות כאלו כלל.
הממצאים צריכים לשמש כקריאת אזהרה ולהעלות את תשומת הלב למשקאות דיאט, כתבו החוקרים, מבית הספר לרפואה הרווארד. את הממצאים הציגו בכינוס השבץ שהתקיים בקליפורניה.
לרופאים אין הסבר כימי או ביולוגי לכך שמשקאות מוגזים עלולים להיות מסוכנים. ייתכן שאנשים ששותים כמות רבה של משקאות אלו גם אינם פעילים פיסית, שוקלים יותר, שותים כמויות גדולות של אלכוהול או שיש להם גורמי סיכון אחרים כמו לחץ דם גבוה ועישון. ולמרות זאת, החוקרים לקחו בחשבון גורמים אלו ורבים אחרים, ועדיין לא ראו שינוי במגמה.
למרות שהם מבינים את הספקות, לאור העובדה שלא זוהה מנגנון ברור, הם משוכנעים כי יש צורך להתייחס למחקר כאל מחקר מוקדם, אך ללא ספק עבור אלו שרוצים להוריד במספר הקילוגאול, משקאות דיאט הם לא התחליף האופטימלי למשקאות המכילים סוכר.
הנתונים מגיעים ממחקר שנעשה בצפון מנהטן, שכלל 2,500 איש בני 40 ויותר מאזור ניו-יורק ונעשה בין השנים 1993 ל-2001. המחקר בוצע בעזרת שיחות טלפון. מחצית מהמשתתפים היו היספנים ורבע מהם היו שחורים, כלומר מדובר במחקר שבחן את הסיכונים גם בקרב מיעוטים, ששיעור מקרי השבץ בהם גבוה.
בתחילת המחקר המשתתפים מילאו סקר סטנדרטי על התזונה שלהם ומעקב אחר בריאותם נעשה לאורך כמעט 10 שנים. במהלך תקופה זו נרשמו 559 מקרי שבץ או התקפי לב, 338 מהם קטלניים.
אנשים ששתו משקאות דיאט מוגזים על בסיס יומי (116 איש) היו בסיכון גבוה ב-48% לשבץ או להתקף לב לעומת אנשים שלא שתו משקאות כאלו (901 איש, שהם 35% מסה"כ המשתתפים). גם לאחר שנלקחו בחשבון שיעור העישון, סוכרת, היקף מותניים והבדלים אחרים בין הקבוצות.
לא זוהה הבדל בסיכון בקרב אנשים ששתו תערובת של משקאות דיאט עם משקאות רגילים.
מחקרים קודמים גילו כבר קשר בין צריכת משקאות מוגזים, דיאט ולא דיאט, לסיכון גבוה יותר לסוכרת ולקבוצה של בעיות הקשורות למשקל ונקראות תסמונת מטבולית, וחוקרים רבים טוענים גם כי צריכת משקאות אלו עלולה לגרום ל"שן מתוקה", להשפיע על ההתנהגות ועל הבחירה בסוכרים לבנים במקום בפירות, ירקות ודגנים.
סוג זה של מחקרים הוא תצפיתי ולכן אינו מספק ראיות מספיקות כדי להוכיח סיכון. למראות שעדיין מוקדם מדי לפרסם המלצות תזונתיות, החוקרים מאמינים כי מחקרים אחרים, מקיפים יותר, צריכים לבחון את הנושא לעומקו.
