בית הדין הארצי לעבודה קבע אתמול (ד', 9.2.11), כי ההסתדרות רשאית לנהל הליך משפטי של הפרת הסכם קיבוצי כנגד מי שמפרים את חוק הישיבה בעבודה. ההליך הנוכחי נוגע בין היתר לחברות פלאפון, טויס אר אס, סופר-פארם, קסטרו, קרוקר ורנואר.
בחודשים אוגוסט וספטמבר 2007 פקדו נציגי תנועת הנוער העובד והלומד של ההסתדרות עשרות עסקים בקניונים במרכז הארץ וערכו רישום של הפרות החוק. בסקר התגלתה תמונה של הפרות חוזרות ונשנות של החוק: הימנעות מהצבת כיסאות לעובדים; הצבת כיסא בירכתי החנות בלבד, במקום שאין מתבצעת בו עיקר העבודה; הצבת כיסא שאינו עולה בקנה אחד עם דרישות החוק, כגון כיסא ללא משענת, ללא הדום לרגליים או כיסא שצורתו אופנתית או "מעוצבת" מאוד, עד כדי כך שאינו הולם ישיבה בנוחות או אינו הולם ישיבה כלל.
על סמך רישומים אלה, הגישה ההסתדרות בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד 61 מעסיקים. בית הדין מחק את בקשת הצד, ובערעור על כך פסק הנשיא היוצא של בית הדין הארצי, סטיב אדלר.
אדלר קבע, כי מלכתחילה הייתה כוונת המחוקק לקבוע טווח רחב ומשמעותי של גורמים הרשאים להגיש תביעה על-פי חוק הזכות לעבודה בישיבה, גם מעבר לצדדים הקלאסיים - עובד, ארגון עובדים, מעסיק או ארגון מעסיקים. הקביעה באה לנוכח החשש שהעובדים יימנעו מלתבוע בעצמם, שמא יבולע להם.
רוב המשיבות טענו, כי אין בהן יחסים קיבוציים. המשיבות שיש בהן יחסים קיבוציים עם ההסתדרות נמחקו בהסכמה, לאחר הסכם פשרה. ואולם, אדלר קבע שאין בסיס לטענה זו, שכן המחוקק מאפשר הגשת תביעה על-פי חוק זה גם בידי הארגון היציג באותו ענף, במקרה שאין הסכם קיבוצי במקום העבודה המפר. עוד נקבע, כי אין צורך בהסכמת העובדים על-מנת שההסתדרות תוכל לתבוע עבורם.
עובדתית קבע בית הדין, כי ההסתדרות היא הארגון היציג בענפים אליהם משתייכות החברות בהן התגלו ההפרות. לאחר מכן נקבע, כי סדר הדין הקיבוצי הוא המתאים לניהול ההליך במקרה זה, שכן "שאלת קיומם של מושבים לעבודה, הולמים, נוחים, מותאמים בצורתם ועומדים בדרישות חוק הזכות לעבודה בישיבה, היא שאלה הכרוכה אינהרנטית באינטרס של קבוצה. אין מדובר בזכות אישית המוענקת לפרטים כפרטים, אלא בתנאי העבודה המוענקים לקבוצת העובדים, במהלך העבודה. הכסא אינו זכות השייכת לעובד מסוים, אלא לקבוצת העובדים במקום העבודה".
בהשיבו את התיק לדיון בבית הדין האזורי העיר בית הדין הארצי, כי המחוקק מצא לקבוע חזקה, שלפיה ביצועהּ הרגיל של עבודה מאפשר ישיבה. טענה אחרת של מעסיק, דורשת הוכחה כשנטל ההוכחה מוטל על המעסיק. גם במקרים בהם העבודה מחייבים הליכה או עמידה, חובה על המעסיק לספק מקום ישיבה בהתאם לחוק.
עוד אומר בית הדין הארצי, כי ראוי יהיה לשקול בחיוב את צו העשה שביקשה ההסתדרות ואשר יורה למשיבות לתקן את הפרות החוק. ההסתדרות גם ביקשה להטיל על כל אחת מהן תשלום פיצוי לדוגמה בסך 200,000 שקל, ועל כך מעיר הארצי, כי החוק מאפשר פסיקת פיצויים אף אם לא נגרם נזק ממוני ובלא תביעה פרטנית של עובד שנפגע.
