חברת אינטל ישראל מדורגת בראש דירוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל זו השנה הרביעית ברציפות. כך עולה (יום ד', 4.5.11) מהדירוג של חברת BdiCoface, המתפרסם ברציפות זו השנה השביעית. בכלל, מעט יותר משליש (34%) מהחברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל הן חברות מתחום ההיי-טק והטכנולוגיה.
הדירוג נעשה במהלך השנה האחרונה (מרס 2010-מרס 2011), שעמדה בסימן התאוששות הכלכלית וחזרה למגמת צמיחה ופעילות ענפה של המשק. לטענת BDI, הדירוג מעיד על הסתגלותם המהירה של העובדים למצב החדש, והסרת איום חרב הפיטורין שריחף בשנתיים הקודמות. השנה, רואים העובדים בתנאי השכר ויחסי העבודה את השיקולים העיקריים בבחירת מקום העבודה. גם החברות חזרו השנה ברובן למדיניות גיוס ותגמול עובדים.
חברת פרטנר שומרת על מיקומה במקום השני, ומובילה את חברות התקשורת - שרשמו ברובן ירידה בדירוג השנה. סלקום מדורגת במקום השישי (ירידה של מקום אחד משנה שעברה), בזק במקום העשירי (מקום תשיעי אשתקד) ופלאפון במקום ה-19 (מקום 18 אשתקד). ככלל, חברות התקשורת (כולל מדיה ואינטרנט) מהוות 8% מהחברות שהכי כדאי לעבוד בהן.
שביעות הרצון הכי גבוהה ממקום העבודה נרשמה בחברות הפיננסים. לאומי קארד היא נציגה ראשונה לחברות כרטיסי האשראי ברשימה, ומדורגת במקום ה-15. אחריה מדורגת ישראכרט, לאחר שטיפסה מהמקום ה-44 למקום ה-30. לעומתה, חברת ויזה כאל ירדה בדירוג ודורגה השנה במקום ה-32.
בנק הפועלים מדורג במקום החמישי, לאחר שעלה מקום אחד מדירוגו ברשימה אשתקד - והוא מוביל את דירוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן בתחום הפיננסים. בנק לאומי מדורג במקום השביעי, בנק דיסקונט במקום ה-12. חברות הפיננסים מהוות 18% מהחברות המדורגות בדירוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן, ומובילות כאמור מבחינת שביעות הרצון ממקום העבודה.
ניחוח של חו"ל, ואולי ההזדמנות לרילוקיישן הפכו את החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל לאהובות מאוד על-ידי העובד הישראלי. 32% מ-100 החברות המופיעות ברשימה נמצאות בבעלות זרה, ורובן עלו השנה בדירוג. HP עלתה מהמקום העשירי למקום השמיני בדירוג השנה,
מיקרוסופט עלתה מהמקום ה-14 למקום ה-11, אמדוקס מדורגת במקום ה-17 ללא שינוי מהשנה שעברה, ו-SAP עלתה מהמקום ה-20 למקום ה-18.
תנאי השכר הוא השיקול החשוב ביותר לעובדים בבחירת מקום העבודה. המצב הכלכלי במשק משפיע באופן ישיר על השיקולים של העובדים בבחירת מקום העבודה. השנה תנאי השכר חזרו להוות את השיקול העיקרי, וניכר כי המשבר הכלכלי כמעט שנשכח. העובדים מעדיפים יחסי עבודה טובים, היציבות התעסוקתית ניצבת במקום השלישי בהעדפת העובדים, תנאים נלווים לשכר ממוקמים במקום הרביעי, קידום מקצועי תופס את המקום החמישי, וחוסן החברה יורד למקום השישי. בחינת השיקולים לפי ענפים מראה, כי תנאי השכר הם השיקול העיקרי לעובדים במרבית הענפים, למעט ענף המסחר - בו העובדים רואים ביחסי עבודה את השיקול העיקרי.
גם המעסיקים נוהגים לאפיין את המועסקים, ומצביעים על שלושה דורות מועסקים: המסורתיים (ילידי 1945-1928), הבייבי בומרס (ילידי 1965-1945) ודור ה-X (ילידי 1976-1965). השנה התייחס הדירוג לראשונה, לניתוח השוואתי המתייחס לעמדות דור נוסף: דור ה-Y (ילידי 2000-1977). דור ה-Y מהווה 28% מסך כל אוכלוסיית המועסקים הבוגרת בישראל מעל גיל 18.
האתגר הגדול של המעסיקים הוותיקים - עובדי דור ה-Y
תהילה ינאי, מנכ"ל משותף ב-BDI Coface, מסרה בתגובה: "שוק התעסוקה עומד בפני שינוי עם ההשתלבות ההולכת וגדלה של דור ה-Y בחברות. להבדיל מהדורות הקודמים, אוכלוסיית דור ה-Y אינה מוכנה לוותר על חיי משפחה לטובת קידום בעבודה. הם אינם רוצים לקחת על עצמם אחריות בעבודה, אם הדבר ידרוש מהם השקעת מאמץ מוגבר או מיוחד. אוכלוסיית דור ה-Y מונעת על-ידי סיפוקים מיידיים, חיזוקים חיוביים באופן שוטף, ותגמולים תכופים על פני זמן, דבר הגורם להם להיות פחות מרוצים. הם מרוצים פחות מהקידום המקצועי לו הם זוכים במקום העבודה, מהשכר והתנאים הנלווים, ומההכשרה המקצועית, ובאופן כללי דורשים יותר. יש לציין כי לדור ה-Y יש גם מאפיינים חיוביים רבים: נגישות טכנולוגית גבוהה, יכולת עבודת צוות, ופתיחות ללמוד דברים חדשים. דור ה-Y הוא האתגר הניהולי של השכבה המבוגרת יותר".
ומה ממליצה ינאי כדי לספק את עובדי דור ה-Y? "יש לפתח את כלי הניהול המתאימים ולייצר גיוון בתפקידים שגרתיים. יש ליצור מנגנון תגמול וחיזוק שוטף לזמן קצר במקום הערכות ובונוס שנתיים, ליצור אופק תעסוקתי רחב כגון ניוד בין מחלקות או אזורים גיאוגרפיים, לקבל את העובדים כמו שהם ולא לנסות לשנותם, למפות על מי מהעובדים אנחנו לא מעוניינים לוותר ובהם להשקיע את מרבית המשאבים", אמרה.
