|
|
אסטרטגיית התמיכה בשקל - משנית לאינפלציה
|
|
|
|
|
נכון לסוף חודש אפריל - יתרות מטבע החוץ של המדינה הסתכמו בסכום של 77.4 מיליארד דולרים, גידול של קרוב ל-3 מיליארד דולרים לעומת סוף חודש מרס. כך עולה מנתוני בנק ישראל (יום ה', 5.5.11).
בנק ישראל רכש באפריל מטבע חוץ במהלך המסחר בסכום של כ-1.5 מיליארד דולרים, אך היקף דומה של גידול ביתרות נובע רובו ככולו מהיחלשות הדולר, שהגיע בימים האחרונים לשפל של 3 שנים - בשער של 3.37 שקלים לדולר. באפריל השלים הדולר ירידה של 2.5%. היחלשות הדולר הביאה לשיערוך יתרות מטבע חוץ בסכום של כ-1.45 מיליארד דולרים.
תרומת הסקטור הפרטי לגידול ביתרות הסתכמה בכ-14 מיליון דולרים. מנגד, העברות של הממשלה לחו"ל קיזזו במעט את הגידול ביתרות, בסכום של היתרות בכ-83 מיליון דולרים.
לעומת התקופה המקבילה אשתקד (סוף אפריל 2010), גדלו יתרות מטבע החוץ של ישראל בכ-20%. את ההתערבות בשוק מטבע החוץ החל נגיד בנק ישראל
סטנלי פישר במרס 2008. יתרות מטבע החוץ של ישראל עמדו אז על 28.5 מיליארד דולר. במהלך השנה וחצי הבאות רכש בנק ישראל מטבע חוץ באופן אגרסיבי למדי, עד שבאוגוסט 2009 עבר להתערבות נקודתית ואסטרטגית בהתאם להתפתחויות בשער המטבע. בסך-הכל, מאז החלה מדיניות ההתערבות חל גידול של יותר מ-270% ביתרות.
כפי שניתן לראות, בנק ישראל אומנם המשיך במדיניות רכישת הדולרים שלו במטרה להחליש את השקל, אך נראה כי בזמן האחרון משלימים בבנק ישראל עם המגמה העולמית של המטבע האמריקני, ומתמקדים יותר בלחצי האינפלציה המתגברים בישראל.
