מסמך ששלח הח"כ לשעבר יואש צידון אל אהוד אולמרט, בנוגע למיזם להקמת מפעל בדק מטוסים בנבטים, נשלח מהפקס של שולה זקן למשרדו של עו"ד אורי מסר. כך התברר (א', 24.7.11) בחקירתו הנגדית של אולמרט. מסר ייצג את ראש עיריית דימונה לשעבר, גבי סבג, שהתעניין אף הוא במיזם ובפועל התחרה בצידון.

אולמרט טען, כי הסיוע שהעניק ליזמים המקוריים - צידון ורפי איתן - היה גדול לאין ערוך מזה שהעניק לסבג. עוד טען, כי קבוצת סבג הסכימה לצאת למכרז על הפרויקט, בעוד צידון הוא שהתנגד לכך. "בכל דרך, בכל מניפולציה שהתובע ינסה להציג את זה - לא ניתנה לאנשי סבג עדיפות כלשהי", הוסיף אולמרט. הוא טען, כי קורב אינו מתמצה בחומר הנוגע לפרשה זו.

אולמרט טען, כי צידון אף עתר לבג"ץ בדרישה לקבל את המיזם ללא מכרז, בעוד קורב הגיש מסמכים שלגישתו הוכיחו את ההיפך. ואולם, בתשובה לשאלתו של השופט משה סובל אישר קורב, כי בתשובתה לעתירה גרסה גם המדינה, כי צידון מבקש פטור ממכרז. לדברי אולמרט, עמדתו לכל אורך הדרך הייתה שיש לצאת למכרז, "והיא באה לידי ביטוי במסמכים שמשום מה בחרת לא להציג אותם".

עו"ד רועי בלכר הירבה להתערב ולהתנגד בכעס רב בשעות האחרונות של העדות, תוך התקפות חריפות על קורב, אך רוב התנגדויותיו נדחו. צבן העיר לו: "במשך כל 20 הישיבות הוא [אולמרט - א.ל.] לא השתוקק כל כך לענות על שאלות. תן לו חבל".


"אם מישהו נתן הוראה - זה היה עובד יחזקאל"


בעוברו לפרשת חברת הזרע והקמת פארק איילון באזור חיריה, טען אולמרט בתוקף, כי הוא לא נתן הוראה לאוהד אורנשטיין, נציג משרדו בוועדה לתכנון ולבנייה, כיצד להצביע על התוכנית. חברת הזרע יוצגה באותו נושא בידי מסר, והמדינה טוענת שאולמרט ניסה לסייע לה לקדם את תוכנית הבנייה באיזור. לדברי אולמרט, הוא סבר תמיד שעל השר להימנע מלכפות את דעתו על נציגו בוועדה, ואם מישהו נתן לאורנשטיין הוראות כיצד להצביע - היה זה יועצו הבכיר (ולימים מזכיר הממשלה), עובד יחזקאל.

לדברי אולמרט, הוא שמע על הפרויקט מראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, ותמך בו הרבה לפני שידע שמסר היה מעורב בו אי פעם.
אולמרט ניסה לדבר על מה שכינה "חוסר יכולת ההנהגה של ממשלות ישראל" ועל בנימין נתניהו, אך הנשיאה מוסיה ארד קטעה אותו מיד - למרות שניסה להמשיך בדבריו.

נושא נוסף היה פרויקט צוק מנרה, אותו יזם הלל צ'רני (שהוא גם יזם פרויקט הולילנד, החשוד במתן שוחד לאולמרט בפרשה זו), ושגם הוא יוצג בידי מסר. לדברי אולמרט, הוא לא ידע שטיוטת מכתב המלצה שהגיש לו יחזקאל ליזמי צוק מנרה, הוכנה למעשה במשרדו של מסר - אם כי הסכים עם תוכנו ולכן חתם עליו. "זה מסוג הבעיות שנוצרות מההסתובבות של מסר בלשכתך", טען קורב, "ומסוג הבעיות שבגללן היה צריך להתנהל אחרת". אולמרט השיב: "אם אתה רוצה לקיים דיון על השאלה איך צריך לנהל לשכת שר, אז אתה תביע את דעתך ואני אביע את דעתי. אבל לא זה מה שאתה שואל. לא ידעתי שמסר כתב את המכתב הזה. אילו ידעתי, הייתי כועס על זה מאוד".

לדברי אולמרט, יחזקאל פעל "מתוך אמביציה אין-סופית להוכיח את יכולתו. הוא תמיד חי בהרגשה שאני מעריך אותו, אבל לא מספיק. לכן הייתה לו איזושהי אמביציה והיו טעויות שהוא עשה - לא מתוך כוונה רעה, אלא מתוך טעויות בשיקול דעת. הוא קרא את המכתב ואמר: 'מה זה חשוב שאורי העביר לי? אני יודע שזה בדיוק מה שהשר חושב'. אני אומר שזו טעות בשיקול דעת, כי אני צריך לדעת שזה נוסח בידי מישהו שיש לו אינטרס".


"כסף שחור שמוסתר מעין כל"


בסיום החקירה בנושא זה אמר קורב, כי מסר החזיק עבור אולמרט "כסף שחור שמוסתר מעין כל" ולכן לא יכול היה לשבת מולו בלא ניגוד עניינים. אולמרט השיב באומרו, כי מדובר בגסות רוח ובהתגרות מיותרת. לגופם של דברים אמר אולמרט, כי הוכח ששיקול דעתו היה תקין ולא הייתה סטייה מן השורה בעניינים בהם טיפל מול מסר.

קורב: "אתה הסתרת במכוון ממבקר המדינה את הכסף שקיבלת מטלנסקי, את הכספים שהחזקת במזומן אצל מסר ואת העודפים שנוצרו בראשונטורס". אולמרט: "אני לא אשיב את התשובה שהתובע ראוי לה. דיווחתי למבקר המדינה כל מה שהייתי צריך לדווח, תוך התייעצות עם רואה החשבון שלי ועם פרקליטי. הטענה הזאת היא חלק מהמסע שהתביעה מנהלת נגדי באופן שהוא בלתי נסבל. מה המשמעויות שלו והתוצאות שלו - זה לא המקום, ולכן אסתפק בתגובה".