ועדת שניט לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין לא הצליחה להגיע להסכמות סביב ההסדרה המשפטית של אחריות הורים כלפי ילדיהם. ל-News1 נודע, כי הוועדה תגיש בחודש הבא (ספטמבר 2011) דוח ובו המלצה של רוב חבריה לתיקון החוק בנושא, לצד הסתייגויות של המיעוט.
הוועדה מונתה בשנת 2005 בידי שרת המשפטים דאז,
ציפי לבני, ובשנת 2008 הגישה דוח ביניים. במבוא לדוח הנוכחי אומר היו"ר, פרופ' דן שניט מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב: "בדיוני הוועדה בשלב השני, שנמשכו תקופה ארוכה מעבר למצופה, נחלקו חברי הוועדה בדעותיהם, לגבי הצעה שהועלתה לעדכן את הכללים על פיהם אמור בית המשפט להכריע במחלוקות בין הורים בעניין אופן מימוש האחריות ההורית, ולקבוע הסדר בהעדר הסכמה הורית למימוש האחריות ההורית לטובת הילד".
חלק מחברי הוועדה סברו, שיש לקבוע בחוק "שובר שוויון", לפיו יקבע בית המשפט את הסדר ההורות לטובת הילד, כאשר נוצר מצב של "תיקו" בין ההורים שמקשה עליו להגיע להכרעה בהעדר הסכמה הורית. דעת הרוב הציעה להוסיף לחוק את הסעיפים הבאים:
"(ג) ככל שלא ימצא בית המשפט או בית הדין במכלול השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) מענה להחלטה הנדרשת כדי להכריע לגבי חלוקת הזמן והמגורים של הילד עם כל אחד מהוריו, יתן בית המשפט משקל מכריע לשיקולי שמירת היציבות בחייו של הילד ולאופן ולמידה בהם טופל על-ידי כל אחד מהוריו במהלך חייו עד למתן ההחלטה, בלי שהדבר יפגע בשיקול של שמירת הקשר של הילד עם שני הוריו ועידודם לשיתוף פעולה ביניהם והכול תוך שמירה על עיקרון טובת הילד כשיקול על". אולם מאחר שמדובר בנושא מרכזי מאוד סבר שניט, כי אין להכריע בו שלא ברוב מוצק, ולכן ההמלצה מובאת בנספח לדוח כדעת הרוב ולצידה דעת המיעוט.
עוד דנה הוועדה בשאלת קבלת חוות דעתם של מומחים במחלוקות על הסדרים בענייניהם של ילדים. בנושא זה היא ממליצה לקבוע בחוק בתי המשפט למשפחה (ובנוסח דומה לגבי בתי הדין הרבניים): "(ג1) בתובענה בעניינו של קטין, לפי סעיף 1(6)(ג) לחוק, לא יגיש בעל דין חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית המשפט ולאחר שהוגשה לבית המשפט חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף 5(ג) לחוק, שבהם המלצה על מינוי מומחה".
סעיף זה בא להגביל את ההוראה הכללית בדבר מינוי מומחים בהליכים משפטיים, והוועדה מסבירה שהוא נובע מ"החשש לנזק שחוות דעת נוספות עלולות לגרום לו [לקטין - א.ל.], בפרט כשהן מחייבות אותו לעבור בדיקות ומבחנים מספר פעמים. כמו-כן, חוות דעת על היחסים בין הילד לבין הוריו או בני משפחתו מטעם צד אחד בלבד, מבלי שהמומחה ייפגש עם הצד השני אינה יכולה לשקף את מצבו הנכון של הילד במשפחתו. בנוסף, המלצה זו נועדה לצמצם את המקרים בהם מוגשת חוות דעת כאשר בית המשפט סבור כי אין בה צורך לקבלת ההחלטה".
לדברי הוועדה, התיקון יאפשר לבית המשפט להפעיל שיקול דעת מושכל בעניין מינוי מומחה מטעם בעל דין ולמנוע מינוי מומחה מהסיבה שבעל דין מעוניין להביא להארכת ההתדיינות ולייקור שלא לצורך של ההליכים בבית המשפט.
תיקון מוצע נוסף קובע, כי כל אחד מהצדדים יגיש לבית המשפט - בצמוד לכתב התביעה או לכתב ההגנה, לפי העניין - הסכם הורות. הסכם זה ייקבע בתקנות, והוועדה מצרפת נוסח מוצע שלו. ההסכם יטפל בנושאים כגון טיפול רפואי בילד, קביעת מסגרות הלימוד, חלוקת עלויות בשירותי חינוך נוספים, חלוקה מפורטת של שהות הילד עם כל אחד מהוריו, שינוי מקום המגורים, נסיעות לחו"ל, הגירה לחו"ל והתחייבות לפנות לגורם חיצוני במקרים של חילוקי דעות. מטרת החתימה החד-צדדית על ההסכם היא למפות מראש את נקודות ההסכמה והמחלוקת בין ההורים.
עוד מציעה הוועדה לקבוע, כי כל תובענה בנושא אחריות הורית (למעט בקשת ביניים) תיפתח בהגשת בקשה ליישוב סכסוך. בית המשפט יזמין את הצדדים בתוך 30 יום לפגישת מהו"ת (היכרות, מידע ותיאום), שבמרכזה "היכרות עם בעלי הדין על-מנת להעריך יחד איתם את צרכיהם ורצונותיהם, לסייע להם לבחון את הדרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה ולתאם עימם תוכנית מתאימה להמשך התהליך, באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם, מטפל מקצועי או מגשר ומגוון השירותים הקיימים ליד בית המשפט, בקהילה ובמגזר הפרטי".
