מחקר בריטי חדש מגלה כי אנשים מבוגרים המדווחים על תחושת שמחה וסיפוק בחיים, חיים שנים ארוכות יותר לעומת אחרים.
המחקר לא הוכיח כי אושר אכן תורם לתוחלת חיים ארוכה, ועורכי המחקר גילו גם כי רמות גבוהות של רגשות שליליים, כמו חרדה, לא השפיעו על תוחלת החיים. למרות זאת, המחקר בהחלט מרמז על קשר בין מידת השמחה שאנו חשים על בסיס יומיומי להישרדות שלנו. החוקרים - מאוניברסיטת קולג' לונדון.
האתגר העומד כעת בפני החוקרים, יהיה לקבוע מה הם התהליכים העומדים בבסיס הקשר והאם ניתן לרתום אותם לטובת שיפור הבריאות.
לדברי החוקרים, לשמחה יש קשר ברור לבריאות, אך האתגר הוא לגלות את המנגנונים המסוימים הפועלים בהקשר זה, ולענות על שאלות כמו "האם מחלות גורמות לנו להרגיש פחות שמחים?", או "האם השמחה מגנה עלינו מפני מחלות?".
ממצאי המחקר פורסמו ב-Proceedings of the National Academy of Sciences.
עורכי המחקר ביקשו מ-3,850 איש בגילאי 52 עד 79 לתאר את תחושותיהם - שמחה, התרגשות, דאגה, חרדה או פחד - ארבע פעמים במהלך 24 שעות.
שמחה - מילת המפתח?
המתנדבים השתתפו במחקר בנושא הזדקנות ומטרת החוקרים הייתה לעקוב אחר מה שידוע כ"השפעה חיובית" ו"השפעה שלילית". השפעה חיובית היא מונח כולל המיוחס למצבים כמו שמחה, שלווה והתרגשות. השפעה שלילית היא כמובן ההפך - חרדה, לדוגמה. לאחר מכן, עקבו החוקרים אחר המשתתפים כדי לגלות מי מהם מת לאורך חמש השנים הבאות.
יותר מ-7% מאלו שהיו בשליש הנמוך ביותר - אלו שדיווחו על הכי פחות שמחה - מתו. לעומת זאת, רק 3.6% מהשליש הגבוה ביותר - כלומר אלו שדיוווחו על תחושת השמחה הגדולה ביותר, מתו. גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים כמו הכנסה, מין, מצב דיכאוני ובריאות, אלו שדיווחו על עצמם כשמחים ביותר היו בסבירות נמוכה ב-35% למות לעומת אלו שתיארו את עצמם כשמחים הכי פחות.
חישוב גורמים משפיעים כמו מחלות והכנסה מראים כי הממצאים לא נבעו מכך שמשתתפים עם "השפעה חיובית" היו צעירים יותר או בריאים יותר, או נהנו מהשכלה גבוהה יותר בקו הבסיס של המחקר.
החוקרים ניסו לברר מדוע השפעה שלילית קשורה לתוחלת חיים קצרה יותר. אחת הסיבות הייתה כי דיכאון קשור למחלות קיימות, ולכן כאשר לקחו החוקרים בחשבון את נושא המחלות בתחילת המחקר, הקשר בין דיכאון להישרדות לא היה משמעותי יותר.
עורכי המחקר ציינו כי למחקר מספר הגבלות. האחת - הוא בחן רק את מספר מקרי המוות אך לא את הסיבות להם, כמו סרטן, לדוגמה. בנוסף, החוקרים בדקו את תחושותיהם של המשתתפים לאורך 24 שעות בלבד וכן לא בדקו גורם סיכון כמו השמנה.
