ביוזמת יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, קיימה (יום ב', 11.6.12) הוועדה דיון מיוחד במסקנות הוועדה לבדיקת התחרותיות והמחירים של מוצרי המזון – "ועדת קדמי", בהשתתפות כ-15 חברי כנסת. שאמה-הכהן אמר בפתח הדיון כי דוח הוועדה הוכיח שמחירי המזון בישראל גבוהים ואישרו את מה שכולם הרגישו. "מאז 2005 מחירי המזון עלו בצורה לא נורמלית והציבור שילם מס ריכוזיות ומס מונופולים" אמר היו"ר והוסיף: "אנחנו רוויי ועדות בתקופה האחרונה, ומקווים שהמסקנות יהפכו לצעדים מוחשיים שייבחנו בשורה התחתונה – במחיר סל הקניות של משקי הבית".
מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, הציג בפני הוועדה את עיקרי דוח הוועדה בראשה עמד לבדיקת התחרותיות בשוק המזון. לדבריו, בראשית יולי יוגש הדוח הסופי לשרי האוצר והתמ"ת, שמינו את הוועדה, ויתורגם לצעדים מעשיים. הוא הוסיף כי יישום חלק מהמסקנות יידרש חקיקה ואישור בוועדת הכלכלה ובכנסת. הוא הזהיר מפני "גורמים שדעתם לא נחה מהמסקנות וינסו לטרפד אותם", והוסיף: "הכנסת צריכה להחליט היכן היא עומדת בנושא הזה".
קדמי ציין כי אכן התברר שמחירי המזון בישראל יקרים ביחס לעולם ואמר כי היה שינוי מגמה בולט ב-2005 וקפיצה במחירים ב-2007־2008. הוא הסביר כי ב-2005 קרסה רשת קלאבמרקט והממונה על ההגבלים העסקיים אישר את מיזוגה עם שופרסל. "ההחלטה הייתה לא טובה, אבל בנסיבות ההן היא הייתה היותר טובה מהאפשרויות האחרות. אני לא חושב שהיום הוא היה מקבל החלטה שונה", אמר. לדבריו, אישור המיזוג יצר אוליגופול של מגה ושופרסל לצד אוליגופול של ספקי המזון. "המצב יצר כוחות שוק חזקים שמצליחים להעלות מחירים. אחרי 2005 לא הייתה תחרות בין המשווקים שיכולה לרסן את עליית המחירים".
לדברי קדמי, ישראל נמצאת בין 5 המדינות הריכוזיות ביותר בעולם הקמעונאות. הוא הוסיף כי האוליגופולים הקמעונאיים והיצרניים שלטו בשוק ולא גלגלו את הפחתות מחירי הסחורות מ-2008 לצרכן. קדמי אף מתח ביקורת על הממשלה, שלדבריו הייתה שחקן מרכזי ואישרה את מיזוג קלאבמרקט ולא אכפה את הצו המוסכם. הוא ציין כי הוועדה בראשותו ממליצה לבחון אם ספקים גדולים שרכשו יצרנים קטנים גרמו לשינוי לרעה בתחרות. עוד הוא ציין כי הוועדה ממליצה לחזק את המותגים הפרטיים, להפחית מכסים, ולהתערב בחקיקה בסידור המדפים כדי להשאיר שטח מדף ליצרנים הקטנים. באשר לפיקוח על מחירים ציין קדמי כי מזה כמה חודשים המשרד מפקח על הרווחיות של חלק ממוצרי החלב. הוא הוסיף כי ההמלצות לא כוללות חיוב רשתות שיווק למכור סניפים, מאחר שמדובר בנושא מורכב שנמצא עדיין בבחינה.
ח"כ
עמיר פרץ (העבודה) אמר כי שאלת השאלות תהיה הביצוע. הוא הוסיף כי היישום צריך להיעשות תוך בקרה, כדי לוודא שלא נגרם נזק למשק כמו למשל בנושא תעסוקה. עם זאת הוא מתח ביקורת על חוסר ההתייחסות בדוח לנעשה בפריפריה. "לא יכול להיות שאין בדוח פרק שמתייחס לפריפריה ולא ראינו התייחסות לנושא הפחתת המע"מ על מוצרי המזון", אמר. ח"כ
שלי יחימוביץ' (העבודה) הוסיפה כי היא חשה ש"קודם סומנה המטרה ואח"כ נכתב הדוח. הורדתם את מחיר המטרה של החלב ופתחתם את השוק לייבוא גבינות קשות – ובסוף התברר שהחקלאים לא אשמים", אמרה יחימוביץ' לקדמי. היא ציינה כי ב-2008 תנובה נמכרה לאייפקס ומוצרים הוצאו מפיקוח ואמרה כי גם הדברים הללו השפיעו על עליית המחירים והוסיפה: "הממשלה לא הייתה שם כדי לפקח".
ח"כ יחימוביץ' התייחסה להורדת המכסים ואמרה כי הדבר כבר מוביל לקריסת מפעלים, שככל הנראה ייסגרו בקרוב. "מתברר שאין קשר בין התשומות למחירים, והפער הוא בשיווק ולא בייצור, אז למה פגעתם בחוליה היצרנית?", שאלה ח"כ יחימוביץ' את מנכ"ל משרד התמ"ת.
ח"כ
רונית תירוש (קדימה) הצטרפה לקריאה לסל מוצרים בסיסי מפוקח ואמרה כי העלייה במיסים העקיפים פגעה בצרכנים. ח"כ
אבישי ברוורמן (העבודה) אמר כי ישראל אינה תחרותית אלא ריכוזית, והריכוזיות חוסמת את השחקנים הקטנים. "צריך להתחיל להיאבק בריכוזיות בלי שום מורא", אמר. ח"כ
דב חנין (חד"ש) המליץ גם הוא ללכת לכיוון פיקוח על מחירים. הוא הוסיף כי ב-2005 עלתה אידיאולוגיה של קפיטליזם והמדינה יצאה מהשוק – וזו הייתה סיבה נוספת שהשפיעה על עליית המחירים. "צריך להכניס את המדינה חזרה לתמונה בצעדים נמרצים ונחרצים, בהם הורדת המע"מ על מוצרי המזון", אמר ח"כ חנין. ח"כ
איתן כבל (העבודה) אמר כי הכשל נובע מחזירות ומהיכולת של השולטים בשוק להעלות מחירים וקרא גם הוא למעורבות של הממשלה בנושא. ח"כ עפו אגברייה (רע"ם-תע"ל) דרש פתרונות גם למגזר הערבי. ח"כ נינו אבסדזה (קדימה) אמרה: "אנחנו בקפיטליזם חזירי לא נורמלי ובריכוזיות", וקראה לשבור את המונופולים באמצעות רגולציה.
איל עופר מתנועת ישראל יקרה לנו אמר כי היצרניות הגדולות מטעות את הצרכנים באמצעות מבצעים, ולא מאפשרות לעקוב אחרי המחיר האמיתי של המוצרים. ב-2005 ירד הכוח היחסי של היצרנים והחקלאים אל מול המשווקים שהשתלטו על השוק, והחלו עליות המחירים", אמר. מנכ"ל המועצה לצרכנות, אהוד פלג, אמר כי צריך לדאוג לשוק תחרותי ושקוף ולאפשר לצרכנים לבצע השוואת מחירים. מנכ"ל רשת שיווק השיקמה, רמי לוי, אמר כי צריך להוריד מחירים קודם בתשומות כמו מים, חשמל וארנונה ולהקל על הביורוקרטיה. יפתח שקד, מיוזמי מחאת הקוטג', אמר כי היצרנים יצאו ללא אחריות לשוק המזון ולדבריו, הרגולטור שאפשר ליצרנים הגדולים לרכוש את הקטנים צריך עכשיו לפרק אותם.
מנכ"ל התמ"ת קדמי התייחס בתגובה לדרישות להפחית את המע"מ על מזון ואמר כי הוועדה לא השתכנעה שזה צעד נכון, שכן לא ברור שההפחתה תגולגל לצרכן. לדבריו, בתוך כשנה המחיר היה עולה בחזרה ובקופת המדינה היה נוצר גרעון של כ-5 מיליארד שקל בשנה. היו"ר שאמה-הכהן אמר כי "זה כמו העברת מיליארדים מקופת המדינה ליצרנים ולמשווקים". קדמי הוסיף כי חלק מההערות שנשמעו בדיון יוטמעו בדוח ואמר כי הפחתת המחירים זה תהליך שיארך זמן. היו"ר שאמה-הכהן סיכם את הדיון ואמר כי הוא לא חושב שאפשר לעשות בשוק המזון מה שנעשה בשוק הסלולר, אך כל הוזלה תהיה ברכה. "הצעדים הם פורצי דרך ומצריכים אומץ ויש להם גיבוי מהוועדה", סיכם היו"ר.
