בית משפט אינו יכול לכפות על רשות מינהלית לפעול לפנים משורת הדין. כך קובע (יום ג', 19.6.12) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, בביקורת על סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אסתר קובו.

קובו קיבלה עתירה של בני זוג - ישראלית וגרוזיני - נגד החלטת משרד הפנים ואישרה לגבר להיכנס ארצה לצורך הסדרת מעמדו לאחר שלטענתו נישא לאישה. קובו אמרה: "לא ניתן לומר במקרה זה כי התנהגות הרשות לא הייתה סבירה, אלא לפנים משורת הדין, סבורני כי ניתן ליתן הזדמנות זו לעותרים".

בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של המדינה. סולברג אומר: "עיקרון הפרדת הרשויות מחייב איפוק שיפוטי, על-מנת שלא להסיג את גבולן של רשויות המינהל. אכיפת אמת מידה של 'לפנים משורת הדין' אינה עולה בקנה אחד עם הריסון הנדרש, לא מטעמי כבוד גרידא, אלא מפאת המומחיות והכלים שבידי רשויות המינהל, לשקול את העניין לגופו על-רקע התמונה הכוללת, ובכך יתרונו על פני בית המשפט.

"אכיפת אמת מידה של 'לפנים משורת הדין', יכולה גם לקלקל את השורה. מכוח המחויבות לעיקרון השוויון, עלול להפוך עד מהרה מה שלפנים משורת הדין, לשורת הדין עצמה. בין לבין, מבוכה ומבולקה, פגיעה בוודאות המשפט, בבהירותו וביציבותו. טשטוש בין 'משפט' לבין אמת מידה לבר-משפטית צפוי לפגוע ביחידים ובציבור, לבקוע בקיעים במדיניות הכוללת שהיתוותה הרשות".

סולברג מוסיף: "הביקורת השיפוטית בגִדרה של עילת הסבירות אינה מבקשת לקבוע מהי ההחלטה שעל הרשות המינהלית היה לקבל, לא לקבוע אם ניתן היה לקבל החלטה נבונה או יעילה יותר, אלא להגדיר מיתחם שבמסגרתו כל איזון שתעשה הרשות המינהלית יהא ראוי וכל החלטה תהא סבירה. רק חריגה ממיתחם הסבירות מצדיקה את התערבותו של בית המשפט".