|
סובל. לא צריך להפתיע [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
|
|
|
הסמכות לבצע צווי הריסה שמוציאים בתי המשפט מצויה בידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ולא בידי היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים, כפי שטענה המדינה. כך קובע (12.12.12) בפסק דין עקרוני שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה סובל.
המדינה טענה שיש להבחין בין הוועדה המחוזית שהיא הגוף התכנוני, לבין יחידת הפיקוח שהיא הגוף האוכף. סובל דוחה הבחנה זו משורה של נימוקים. תחילה הוא מצביע על חקיקה רבה המעניקה לוועדה המחוזית סמכויות אכיפה. "מעורבות זאת של הוועדות באה לידי ביטוי לכל אורכם של שלבי האכיפה, החל מחקירת העבירות; דרך העמדת העבריינים לדין והפעלת סמכויות עזר הנלוות להעמדה לדין; משם לביצוע צווי הריסה והוראות אכיפה נוספות הכלולות בגזר הדין; וכלה בהריסת מבנים בלתי חוקיים בהליכים לבר-פליליים", אומר סובל.
סובל מוסיף: "העיסוק האינטנסיבי של הוועדה המקומית ושל הוועדה המחוזית באכיפת דיני התכנון והבניה אינו צריך להפתיע. שתי הוועדות, כשמן כן הן, אינן רק ועדות 'לתכנון' אלא גם ועדות 'לבנייה'. הפקדת הוועדות על תחום הבניה טומנת בקרבה אחריות לשמירה על מילוי הוראות החוק לא רק במישור התכנוני (היינו במישור הרגולטיבי הצופה פני עתיד) אלא גם במישור המעשי של פיקוח וטיפול בבנייה המתחוללת בשטח".
עוד עומד סובל על כך שהוועדה המחוזית היא גוף עצמאי ואינה בשר מבשרו של משרד הפנים, כך שאין בעיה של הפרדת רשויות. לבסוף הוא אומר, כי עצם העובדה שבתי המשפט מטילים על הוועדות המחוזיות להרוס בנייה בלתי חוקית - מטילה עליהן את החובה לעשות זאת.
סובל קיבל חלקית את עתירתן של עמותת "בצדק" ועמותת "ירוק עכשיו", אשר ביקשו להורות לוועדה המחוזית בירושלים להרוס בנייה בלתי חוקית במזרח העיר. סובל הורה לוועדה להתכנס לדון ולהחליט במליאתה על קביעת סדרי העדיפויות, אמות המידה ומועדי הביצוע של צווי ההריסה התקפים שביצועם הוטל עליה בגזרי דין פליליים.
הוועדה המחוזית חויבה לשלם לשתי העמותות 20,000 שקל. העמותות יוצגו בידי עו"ד שרון אבני, והוועדה המחוזית - בידי פרקליטות מחוז ירושלים.