|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שי ודרור - "הומור לא ראוי שאין לו מקום"
|
נציב תלונות הציבור ברשות השנייה יוצא נגד "סאטירה" של שי ודרור בה הוצג נהג קטר המוביל יהודים להשמדה ● קורא לנהל דיון ולהגיע להסכמות בנושא של הומור ושואה
|
|
רגב. לא הלצה אלא סיוט [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
"הומור לא ראוי שאין לו מקום" - כך מכנה (3.1.13) נציב תלונות הציבור ברשות השנייה, דוד רגב, "ראיון" שערכו שי גולדשטיין ודרור רפאל בתוכניתם ברדיו ללא הפסקה עם נהג קטר ש"עבודתו" היא הובלת יהודים למחנות ההשמדה בתקופת השואה. ה"ראיון" התיימר להיות תגובה סאטירית למקרה בו סירב נהג של הרכבת הקלה לעצור רכבת בה נותר לבדו ילד קטן. ה"מרואין" הוצג כנאצי בכל מבטא גרמני כבד וקול צווחני, ודבריו תובלו ברמיזות לעבודתו כמוביל יהודים למחנות. מנכ"ל התחנה, אייל פאר, טען שמדובר בתוכנית סאטירית, אך אמר כי אף ששי ודרור מאמינים בכל ליבם שמותר להשתמש בשואה בהקשרים מסוימים, הם יפעלו בעתיד ברגישות רבה יותר. בתשובתו למתלונן, אליהו בן-חנן, מציין רגב את תופעת ההומור היהודי בשואה, כפי שנחקרה בידי איתמר לוין (כתב News1). אולם, הוא אומר, יש לבחון מהם גבולותיו של הומור זה. "הומור העוסק במכונת ההשמדה הנאצית, ברכבות המוות, בארובות העשנות, בתהליך ההשמדה, הוא הומור לא ראוי שאין לו מקום... רבים מהם [מהניצולים] היו על אותן רכבות מוות והקול הצווחני המזרז אותם לעלות אינו בגדר הצלה משעשעת אלא סיוט מתמשך". לדברי רגב, הומור הוא חלק בלתי נפרד מחופש היצירה והביטוי במדינה דמוקרטית, כל עוד אינו משפיל ופוגע. "מערכון זה היה פוגעני, אך אני מקבל את פעולת ההבהרה שביצע הזכיין אצל מנחי התוכנית ואת הודעתם כי יפעלו בנושא זה מעתה ברגישות גדולה יותר ומברך על כך". לסיום אומר רגב, כי הוא מפנה את תשומת ליבן של מוסדות הרשות השנייה לסוגייה, וסבור כי יש מקום לעורר דיון ציבורי בנושא של הומור ושואה. "מן הראוי שדיון זה יסייע בקביעת גבולות להומור העוסק בשואה באמצעות קוד אתי או בכל הסכמה אחרת בין הגופים המשדרים לגורמים המפקחים". |
| תאריך:
|
04/01/2013
|
|
|
עודכן:
|
04/01/2013
|
|
עידן יוסף
|
|
שי ודרור - "הומור לא ראוי שאין לו מקום"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מבקר תקשורת
|
5/01/13 08:03
|
|
היטלר מתפלל הוא נושא הפסל HIM, שיצר האיטלקי מאוריציו קאטאלן. את הפסל הציבו בחודש שעבר בתצוגה ברחוב פּרונזה במה שהיה גטו וארשה, והוא מרגיז עוברים-ושבים.
|
|
|
|
|
הדור הצעיר בארץ אינו מסתפק אך ורק במה שקורה עכשיו בתחומי המדע, הטכנולוגיה, המידע המקוון ובכל דבר שיכול לקדם אותו בחיים בחברה ובמדינה. הוא גם רוצה לדעת את העבר, הן את ההיסטוריה הכללית והן את זו של העם והמדינה. צריך רק לעורר בו סקרנות, לגרות את התיאבון לידע הזה. המעשים והמחדלים של העבר הם תמרור לעתיד אך זה תלוי במידה רבה בטיב המחנכים, בטיב הצמרת בזירה הרחבה ובראש וראשונה - בטיב ההנהגה שלנו. לצערי ההנהגה לא הקנתה לו את הידע ולא עוררה בו את ההשראה. להפך, העבר, במקום שיהווה השראה, גאווה וביטחון, הוא משמש כלי הפחדה ובכך גורם לצרות אופקים.
|
|
|
|
|
ספרו של משה גרנות "שחזורים" מתמודד בכישרון רב ובעוצמה רגשית עם החשבון של כולנו עם השואה והתקומה. הספרות העברית מעצבת בדרכה שלה את הזיכרון הקולקטיבי שלנו במלים, היא מעצבת עבורנו את זהותנו הקולקטיבית, תוך שהיא מעניקה לנו תובנות המאירות לנו את המציאות באור אחר. בעידן שבו פרסים ספרותיים אומרים משהו על טיב הספר, חובה להזכיר שהרומן "שחזורים" זכה לפרס אקו"ם בעילום שם, ומתבקש לבחון את ההישג המיוחד בספר זה.
|
|
|
|
|
בתום דיון נוקב, אישרה היום (א', 23.12.12) ועדת הכספים, העברת תקציב מיוחד לקרן לרווחת ניצולי השואה על-מנת לסייע לה להתמודד עם הגירעון בתקציבה. במסגרת ההעברה התקציבית אושרה העברת 9 מיליון שקל כחלק מכיסוי הגירעון ועוד 2 מיליון שקל לכיסוי תקורות הנובעות מהטיפול בניצולים כגון; תשלומים בגין טיפולי שיניים, רכישת מכשירי שמיעה, טיפולים רפואיים וכד'. בעקבות האישור, נותר בעינו ויכוח על הגירעון הנותר בתקציב הקרן: 16 מיליון שקל. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), דרש מהאוצר, מהרשות לניצולי השואה, ממשרד הרווחה ומהקרן להגיע להסכמות על-מנת למנוע פגיעה בפעילות הקרן וכתוצאה מכך בניצולים".
|
|
|
|
|
מכל התמונות הרבות והמגוונות, המצויות באלבומים המצויים בביתי, בחרתי בתמונה המשפחתית שצולמה ברחובה של העיר קְלוֹיזְנְבּוּרְג (קְלוּז') שבחבל טרנסילבניה בהונגריה - מאז מלחמת העולם השנייה רומניה - משפחתו של בעלי ז"ל, אב, אם, בן ובת תאומים, צועדים בשנת 1940. לבושים בבגדים חגיגיים. אולי היה זה בימי חול המועד של חג הפסח או חג הסוכות. כל המצולמים בתמונה אינם עוד בין החיים, בחרתי לפנות אלייך, בלה חמותי, שלא זכיתי לפגוש ולהכיר, כי הצורר הנאצי רצח אותך בגיל שלושים ושתיים באושוויץ-בירקנאו. מותך ומקום קבורתך אינם ידועים בוודאות עד היום. ישנה סברה שנלקחת למקום כלשהו עם קבוצת נשים והספינה או כלי שייט אחר שהייתן בו טבע או הוטבע איתכן. דבר אחד ידוע עלייך, שהצעת לשלוש אחיות בנות דוד שלך, לבוא אתך למקום אחר טוב יותר שהציעו הנאצים. הן השיבו לך שהן נשארות במקום אותו הן כבר מכירות, הן שרדו ואת נעלמת לעולמי עד.
|
|
|
|
|
