|
פרופ' האוזר. לתת למשקיע יכולת להעריך את יכולתו של בעל השליטה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בתקופה האחרונה נתקל סגל רשות ניירות ערך במספר מקרים בהם ניתנה לחברה ערבות מהותית של בעל השליטה בה, המיועדת למימוש אם החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפי מחזיקי אגרות החוב.
ערבות זו ניתנה בדרך כלל על-רקע הרעה במצבה העסקי של החברה והחשש כי לא תפרע את תשלומי הקרן והריבית על-פי תנאי אגרות החוב. לעתים הוצעה ערבות בעל השליטה כדי למנוע העמדת אגרות החוב לפירעון מיידי או כדי להימנע מרישום הערת 'עסק חי' בדוחות הכספיים של החברה.
לעמדת סגל הרשות, חובות הגילוי-הנאות הקבועות בחוק ניירות ערך ותקנותיו מחייבות גילוי מידע מקיף על אודות ערבות מהותית שניתנת על-ידי בעל שליטה בנסיבות שכאלה לרבות הסיכון והסיכוי הכרוכים ביכולת מימושה.
הגילוי ע"י התאגיד הופך בלתי מספק
ללא מידע מלא על אודות הערבות, לא ניתן להעריך את ההסתברות לפירעון אגרות החוב ואת שוויין הכלכלי, ולקבל החלטה מושכלת בנוגע לניירות הערך של התאגיד. הגילוי הניתן על-ידי התאגיד בשגרה, על אודות מצבו הפיננסי, הופך בלתי מספק לנוכח ערבות מהותית שכזו, כיוון שאינו משקף בהכרח את מידת הסיכון הגלומה באגרות החוב ואת ההסתברות לפירעונן.
לפיכך, הרשות סבורה כי המידע שיש למסור לגבי בעל שליטה הערב באופן אישי צריך להיות מקיף ומלא, באופן שיאפשר לציבור המשקיעים להעריך את יכולתו של בעל השליטה לעמוד בהתחייבותו. גילוי זה נדרש לא רק במועד מתן הערבות, אלא באופן שוטף עד מועד מימושה, או לחלופין, עד המועד בו חדלה הערבות להיות מהותית.
הפרה של חובות הדיווח
מתן ערבות מהותית של בעל השליטה לפירעון אגרות החוב, ללא מידע כנדרש על אודות הערבות והערב, מהווה הפרה של חובות דיווח שונות בתקנות ניירות ערך ועלול לגרור בין היתר סנקציות בגין הפרת הוראות הגילוי; הפסקת המסחר בניירות הערך של החברה; סנקציות בגין הפרת השימוש במידע פנים ככל שבעל השליטה יעשה עסקות בניירות הערך של התאגיד לאחר שנתן ערבות מהותית ללא הגילוי הנדרש וכן אחריות אזרחית לנזקים בשל פרט מטעה בדיווחי החברה שיכול בנסיבות מסוימות, לעמדת סגל הרשות, לחול גם על רואי החשבון של החברה.
בהקשר זה הרשות מדגישה כי אין בעמדתה כדי למנוע מבעל שליטה לתמוך בחברה בקשיים או ליטול חלק בהסדר חוב באמצעיו הפרטיים. בעל שליטה המבקש להעמיד לחברה משאבים פיננסיים יכול לעשות זאת בדרכים מגוונות, בכפוף לקבלת אישורים ומתן גילוי כדין: הזרמת כספים לחברה כחוב או כהון; שעבוד בטוחה לטובת החברה תוך מתן גילוי כנדרש (למשל, שעבוד ניירות ערך של תאגיד מדווח אחר המוחזקים על-ידי בעל השליטה, או נכס נדל"ן בבעלותו, שניתן גילוי כנדרש בעניינו); מתן ערבות בנקאית; ועוד. כמו-כן אין בעמדה זו גם כדי למנוע מתן ערבות על-ידי בעל שליטה שהנו תאגיד מדווח, ומידע מחייב ומלא בעניינו מפורסם לפיכך לציבור.