|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
ממיר עידן פלוס [צילום: יח"צ]
|
|
|
קשת ורשת: "מבקשים מאיתנו לממן סגירת עידן פלוס, והחיסכון יגיע לתאגיד"
|
|
בתום דיון סוער אישרה ועדת הכלכלה לקריאה ראשונה הצעה שתחל תהליך לסגירת עידן פלוס והחלפתו ביישומון ● ברקע ויכוח על מימון הסגירה של עידן פלוס זעם יו"ר ועדת הכלכלה: בושה וחרפה שאיש לא מוכן להשתתף במימון 3 מיליון שקל לתחילת הסגירה שתחסוך לציבור 8 מיליון שקל בשנה - אנחנו במלחמה וכולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה"
|
|
ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 3.7.24) לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר, להגברת התחרות בשוק השידורים. בתום דיון סוער, קיבלה הוועדה את ההצעה שהציג היום היו"ר דוד ביטן, לפיה יבוצע רק תיקון לחוק הפצת השידורים - במטרה לאפשר העלאת כל הערוצים הזעירים לעידן פלוס ובמקביל לקבוע מועד לתחילת הליך סגירתו של מערך עידן פלוס והחלפתו ביישומון מתקדם, במהלך שנועד להביא לחיסכון בכספי ציבור. ביטן הציג את הצעתו בפתח הישיבה, ואמר כי הערוצים הזעירים, בהם 14, 9 והלא טי.וי, יחויבו לעלות לעידן פלוס מ-7 באוקטובר 2023. בנוסף ביקש לקבוע כי הם יהיו פטורים מתשלום דמי הפצה רק בתנאי ש הרשות השנייה תסגור את המרבב הראשון (מתוך שלושה) של עידן פלוס עד לסוף 2024. הוא אף הבהיר כי אם המרבב לא ייסגר עד סוף השנה, כל הערוצים יחויבו בתשלום דמי הפצה מ-7 באוקטובר 2023. "אם המרבב הראשון לא ייסגר, אז כולם יהיו בבעיה", אמר. מנכ"ל הרשות השנייה, מישל קרמרמן, ציינה כי הרשות תומכת בכל מהלך לטובת הציבור ולהתייעלות וחיסכון, ואף הציעה מזה תקופה לסגור את המרבב הראשון והיא ערוכה לכך. קרמרמן הוסיפה, כי כדי לבצע את המהלך נדרש תקציב של 3 מיליון שקלים וצריך לקבוע מי יממן את הסגירה מאחר שלרשות אין תקציב לכך. עוד ציינה, כי הסגירה תחסוך 8 מיליון שקלים בשנה וכי היא מקווה שיימצא בהקדם פתרון שיאפשר את הסגירה. היו"ר אמר כי שרי התקשורת והאוצר יצטרכו לבדוק איך עושים את זה, וקרא לכל הצדדים - לערוצים המסחריים, לתאגיד השידור הציבורי ולמשרד האוצר להשתתף במימון שיחסוך לכולם כסף בעתיד. ברקע התנגדות נציגי הערוצים המסחריים והתאגיד לממן את הסגירה, אמר היו"ר ביטן: "כל אחד מתעסק בכמה גרושים ושוכח שסגירת עידן פלוס תחסוך 30 מיליון שקל כל שנה. איש לא מסתכל על הציבור. כולם צריכים להתגייס למצוא פשרה לכך בתוך שבוע". |
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
ח"כ שלי טל מירון טענה כי הוראת שר התקשורת להעלות את הערוצים הזעירים לעידן פלוס ללא תשלום הייתה בלתי חוקית, ושאלה איך הייעוץ המשפטי של המשרד אפשר זאת. ח"כ ביטן אמר כי ההוראה לא הייתה לא חוקית, וסגן היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד זיו גלעדי, השיב כי השר לא פטר מתשלום ולא חייב להעלות את הערוצים לעידן פלוס. הוא הסביר, כי השר פנה לרשות השנייה וביקש ממנה, לנוכח נסיבות המלחמה, לשקול לאפשר לערוצים שירצו בכך לעלות למערך עידן פלוס למרות סכסוכי עבר, ואת נושא התשלום הוא יפעל לפתור על-מנת שהם לא יצטרכו לשלם. "זו הסיבה שאנחנו כאן ואת זה אנחנו מנסים לפתור", אמר. היועצת המשפטית של תאגיד השידור הציבורי כאן, עו"ד מרסיה צוגמן, אמרה כי התחייבות לסגירת המרבב הראשון לא מספקת וכי צריך התחייבות לסגירת כל המערך. ביטן אמר בתגובה כי כדי לסגור את המרבב השני צריך קודם לסגור את הראשון, והזכיר כי בכל מקרה התאגיד משלם על הקיבולת הפנויה בעידן פלוס כך שבהסתכלות ארוכת טווח התאגיד יחסוך כסף. "אני מחייב ערוצים לעלות לעידן פלוס כשלא בטוח שיקבלו פטור מתשלום דמי הפצה, אז אני מצפה ממשרדי הממשלה והתאגיד שיסיימו את העניין התקציבי אחת ולתמיד לסגירת המרבב", אמר היו"ר. נציגת קשת ורשת, עו"ד נגה רובינשטיין, הזהירה ממצב שבו הערוצים המסחריים הגדולים, המממנים בדמי הרישיון את הרשות השנייה, יממנו בסוף גם את הסגירה. "אנחנו היחידים שמממנים את הרשות השנייה", אמרה. היו"ר ביטן שאל כמה משלמות היום "קשת" ו"רשת" כדמי הפצה בעידן פלוס, והיועצת המשפטית של רשת, עו"ד דבורה קמחי השיבה כי מדובר בכ-1.6 מיליון שקל לכל ערוץ. "מבקשים מאיתנו גם לממן את הרשות השנייה וגם את סגירת עידן פלוס, והחיסכון יגיע לתאגיד", אמרה עו"ד קמחי. ביטן אמר כי אם המרבב הראשון ייסגר, אזי ב-2024 לקשת ורשת יהיה פטור מתשלום והן תחסוכנה 3.2 מיליון שקל כל אחת, לכן באופן חד-פעמי הן יכולות להשתתף במימון הסגירה. "בגלל 3 מיליון שקל לא נחסוך 8 מיליון? כולם מתעסקים בגרושים ואיש לא מתעסק בחיסכון לציבור", זעם היו"ר ביטן והוסיף: "זאת מלחמה, וכולם צריכים לעלות לשידור ואם צריך לשלם אז שכולם יכנסו מתחת לאלונקה וכל אחד יתרום את שלו. לא יכול להיות שמסעדה בצפון לא מקבלת פיצוי מלא ומממנת חלק מהנזקים שנגרמו לה במלחמה, אבל ערוץ טלוויזיה לא יכול לממן חלק מההוצאות. כולם ישלמו, גם האוצר צריך לשלם, ואז נמצא 3 מיליון שקל לסגור מרבב שיחסוך לציבור 8 מיליון שקל. הדיון הזה הוא בושה וחרפה, כל אחד מתנהג כמו גרוּשונר והכל עניין של כסף ואיש לא מבין שבתקופת מלחמה צריך לתת גם שירות לציבור". כאמור, בתום הדיון אישרה הוועדה לקריאה ראשונה את הצעת היו"ר ביטן ברוב של 3 תומכים בהם ביטן, ח"כ אריאל קלנר וח"כ שלום דנינו, מול שני מתנגדים בהם ח"כ שלי טל מירון וח"כ אלון שוסטר.
|
|
בטרומית: תחנות רדיו בבעלות פרטית ומסחרית יוכלו לשדר בפריסה ארצית
|
|
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת אל דלל וקבוצת חברי כנסת. 54 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 5 מתנגדים, עם נמנע אחד, והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה. מוצע בה לקבוע כי שר התקשורת יהיה רשאי לאשר לבעל זיכיון לשידורי רדיו להקים תחנות שידור מחוץ לתחום האזור שנקבע לשידוריו בזיכיון ולשדר מחוץ לתחום כאמור, כך ששידוריו יועברו גם באזורים אחרים בארץ. שר התקשורת, שלמה קרעי: "זו בשורה גדולה למאזיני הרדיו בישראל. תחנות הרדיו האזורי יוכלו בקרוב לשדר בכל רחבי הארץ. זה רק קדימון של חוק השידורים הרחב שיגיע לכנסת בקרוב. התקשורת הממוסדת תמשיך לתקוף בלי הבחנה כל צעד שנועד לפתוח את השוק לתחרות. אגב, בקרוב אמנה מועצת תאגיד חדשה שתאזן ותגוון את השידורים בהתאם לחוק ועד להפרטת התאגיד. חתומים על הצעת החוק הזו חברי כנסת ממגוון סיעות. אנו תומכים בשוק חופשי ותחרותי והרחבת המגוון בכל רחבי הארץ. הגיע הזמן לפרוץ את המונופול של רשת ב' ו גלי צה"ל ולאפשר לתחנות פרטיות לשדר ברחבי הארץ". ח"כ גלעד קריב: "ניתן לקיים דיון האם ראוי שיהיו ערוצי רדיו ארציים בבעלות פרטית. זהו דיון לגיטימי. זה המצב בשוק הטלוויזיה. אבל לקיים את הדיון הזה ללא תשתית עובדתית רצינית ולקדם הצעת חוק הנותנת עדיפות דווקא לאנשים שמחזיקים היום בזיכיון לשידור של תחנות אזוריות זהו צעד לא ראוי. ההצעה הזו לוקה בכשלים רבים ולא כך ראוי לקדם פתיחה של שוק הרדיו בזירה הארצית".
|
|
| תאריך:
|
03/07/2024
|
|
|
עודכן:
|
03/07/2024
|
|
עידן יוסף
|
|
+סופית: מי שגרם במתכוון או באדישות למותו של המוריש - ייפסל מלרשת
|
|
23:16 03/07/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 21), התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת שמחה רוטמן, חברת הכנסת דבי ביטון וקבוצת חברי כנסת. 11 חברי כנסת תמכו בהצעה, ח"כ מיכל וולדיגר התנגדה, וקראה במליאה: ״אתם רומסים את מתמודדי הנפש״. לטענתה, לפי החוק מתמודד נפש שנאשם ברצח מורישו לא יזכה לקבל ירושה למרות שזוכה בשל אי שפיות. על פי ההצעה, מי שגרם במתכוון או באדישות למותו של המוריש - יהיה פסול מלרשת אותו, וזאת ללא תלות בשאלה האם הורשע ברצח בדין הפלילי בעניינו. בית המשפט יוכל במקרים חריגים בהם השתכנע כי זה היה רצון המוריש, לסייג את פסלות הירושה. עוד לפי הצעת החוק, אם מי שנפסל לרשת הוא ילדו של המוריש, ילדיו יוכלו לרשת את חלקו במקומו. עם זאת, ילדי קרוב משפחתו של מי שרצח או ניסה לרצוח לא יוכלו לרשת, אלא אם קבע בית המשפט אחרת. בית המשפט יוכל להורות על כך שהיורש לא יוכל לפעול לשינוי מצב הזכויות בנכסים ולא יוכל להשתמש בחלקו בירושה עד לסיום ההליך הפלילי או עד להחלטה של בית המשפט לעניין פסלות.
|
|
|
|
|
|
|
+הוסדר הליך הערעור על החלטת ועדת הכנסת לפרישה מסיעה
|
|
23:13 03/07/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 52), התשפ"ד-2024. מדובר בהצעה שהוגשה מטעם ועדת הכנסת. 10 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים.
החוק מסדיר את הליך הערעור על החלטה של ועדת הכנסת שלפיה חבר הכנסת פרש מסיעתו. לפי התיקון, חבר הכנסת שהוגדר כפורש וסיעתו יהיו רשאים לערער לבית המשפט העליון (ולא לבית המשפט המחוזי, כקבוע כיום). ההצעה אף קוצבת זמנים להליך: הערעור יוגש בתוך 14 ימים מיום ההחלטה, ופסק הדין יינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים מיום הגשת הערעור.
|
|
|
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: צווי הגבלה שיפוטיים למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם
|
|
23:11 03/07/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד-2024 של חברי הכנסת צביקה פוגל, יבגני סובה וקבוצת חברי כנסת. 11 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תוחזר לדיון בוועדה לביטחון לאומי. מוצע כהוראת שעה למשך שנתיים להקנות לנשיא בית המשפט המחוזי או לסגנו סמכות להוצאת צווי הגבלה שיפוטיים כלפי אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה או מטעמו, בהתבסס, בין היתר, על הערכת מסוכנות מודיעינית שתערוך משטרת ישראל, והכול בסייגים המפורטים בהצעת החוק, לשם מניעת עבירות פשיעה חמורה שיש בהן כדי לסכן חיי אדם. מוצע להבנות את שיקול דעתו של בית המשפט בעת קבלת ההחלטה על הוצאת צווי הגבלה שיפוטיים, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מהאדם שכלפיו מבקשים להטיל את צו ההגבלה השיפוטי, ובלבד שהוצאת הצו חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם ולא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה.
|
|
|
|
|
|
|
+בטרומית: תקופת שירות המילואים תוכר לעניין הזכאות לקבלת דמי לידה
|
|
23:10 03/07/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), התשפ"ד-2024 של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי כנסת. 36 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
מוצע בה להחשיב את תקופת שירות המילואים כתקופה מזכה לעניין הזכאות לקבלת דמי לידה, זאת אף אם היום הקובע לתחילת קבלת דמי הלידה חל בתקופת שירות המילואים.
|
|
|
|
|
|
|
+בטרומית: הרחבת מתן הסיוע המשפטי מטעם המדינה לנפגעי עבירות מין
|
|
20:54 03/07/24 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון - סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ג-2022 של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. 35 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 5 מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכנסת שתקבע באיזו ועדה תידון ההצעה. מוצע בה להרחיב את מתן הסיוע המשפטי מטעם המדינה לנפגעי עבירות מין כך שיינתן בשורה של מצבים נוספים בהם הליכים נוספים ומוקדמים יותר בהליך הפלילי וכן יינתן בעבירות נוספות על אלו המזכות כיום בסיוע זה.
|
|
|
|
|
|
|
+בטרומית: הסיוע משפטי לתובעים שהופלו במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים יעוגן כהוראת קבע
|
|
20:16 03/07/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון - סיוע משפטי לתובע בהליך אזרחי), התשפ"ג-2023 של חברת הכנסת פנינה תמנו. 30 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה. מוצע בה לעגן כהוראת קבע את ההוראה לפיה יינתן סיוע משפטי בתביעות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000, בלא בדיקת זכאות כלכלית של מגיש התביעה. שר המשפטים, יריב לוין: "מהנתונים שנאספו התברר שישנה תועלת חברתית בביטול התנאי הכלכלי בנוגע לתביעות לפי החוק. מאז הותקן התיקון לחוק גדל באופן משמעותי מספרן של התביעות והוא אפשר לאנשים שבאופן רגיל היה להם חסם כלכלי, להגיש תביעות, ופתח בפניהם את דלתות בית המשפט".
|
|
|
|
|
|
|
+לפיד מאשים: משמר הכנסת משפיל משפחות חטופים
|
|
19:01 03/07/24 | עידן יוסף |
ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד מאשים את אנשי משמר הכנסת ביחס משפיל ומזלזל כלפי בני משפחות של חטופים. במכתב ליו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה, שמגלה הכלה כלפי התגרויות ומאפשר התנהגות שאינה מקובלת במשכן, כתב לפיד כי בני משפחות הלינו בפניו על כך שבכל שבוע מצרים את צעדיהם במשכן. "הבידוק נעשה קשה וחשדני יותר, הן מבחינת השילוט והן מבחינת החולצות שהם מבקשים ללבוש. כמו כן, הכניסה ליציע המליאה הוגבלה לכ-15 אנשים בלבד, ובני משפחות החטופים נותרים בחוץ, זאת בטענה להימנעות מ'פרעות' שאותן משפחות כביכול מייצרות".
|
|
|
|
|
|
מכתבו של לפיד
|
|
|
|
|
|
+בטרומית: הגבלות בעניין הטלת מעצר מנהלי על אזרחי המדינה
|
|
17:25 03/07/24 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון - מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור), התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת שמחה רוטמן. 54 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 51 מתנגדים, והיא תועבר לוועדת הכנסת שתקבע איזו ועדה תדון בהצעה. מוצע בה לקבוע כי הוראות חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 לא יחולו על אזרחים ישראלים. עוד מוצע כי אם לשר ביטחון יש יסוד סביר להניח שאזרח מדינת ישראל הוא חבר בארגון טרור שמנוי בתוספת לחוק, ניתן יהיה להחיל את הוראות החוק לגביו, לתקופה שיקבע שר הביטחון ושלא תעלה על שנתיים, אלא אם קיבל אישור מוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת להאריך את תוקף הצו. בנוסף, מוצע להסמיך את שר הביטחון, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להוסיף ארגוני טרור לתוספת בחוק.
|
|
|
|
|
|
|
+עבירת השוטטות לקראת ביטול
|
|
17:23 03/07/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק העונשין (תיקון - ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת משה סולומון. 38 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה.
מוצע בה לבטל עבירה של שוטטות במקומות ציבוריים בנסיבות שיש בהן כדי להסיק שהדבר נעשה למטרה אסורה או פסולה.
|
|
|
|
|
|
|
+בטרומית: שלילת קצבאות ממחבלים ובני משפחותיהם שאינם תושבים
|
|
17:21 03/07/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שלילת קצבאות שמשולמות לפעילי טרור ובני משפחותיהם מחוץ לישראל), התשפ"ד-2024 של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. 30 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 7 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה. מוצע בה לקבוע כי מי שאינו תושב ישראל והורשע בעבירת טרור שבית המשפט קבע שהיא מעשה טרור, יאבד את זכאותו לקבלת כל קצבה המשולמת לו מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו. כמו כן, אם נעצר אדם כחשוד בעבירה, הוגש כתב אישום נגדו בעבירה כאמור או שהוכרז עליו כפעיל טרור לפי חוק המאבק בטרור - מוצע שיעוכב תשלום הגמלה כאמור עד הכרעת הדין, ואם הכרעת הדין הייתה הרשעה, לא תשולם גם הגמלה שעוכבה.
|
|
|
|
|
|
|
+לפיד התנה תמיכה בהצעת חוק דגל הלאום על מדי נבחרות ישראל בהסרת תמיכה של עוצמה יהודית
|
|
17:13 03/07/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הספורט (תיקון - דגל מדינת ישראל על מדי נבחרות ישראל), התשפ"ד-2023 של חבר הכנסת סימון דוידסון וקבוצת חברי כנסת. 33 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. מוצע בה לחייב את נבחרות ישראל בכל ענף מענפי הספורט, לענוד על מדיהן סמל של דגל המדינה, בעת השתתפות השחקנים בפעילות ספורט מאורגנת. ח"כ שמחה רוטמן אמר כי למרות שמדובר בהצעת חוק טובה, לא יצביע בעד, במחאה על כך שלפיד הסכים לתמוך בהצעת החוק רק אם חברי הכנסת של עוצמה יהודית, החתומים על הצעת החוק, יסכימו להסיר את שמותיהם. חברי עוצמה יהודית נענו לדרישה למען המטרה.
|
|
|
|
|
|
|
+בטרומית: איסור לפטר בן משפחה שכול בשנת השכול הראשונה
|
|
16:54 03/07/24 | |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ״ד-2024 של חברת הכנסת דבי ביטון. 27 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
מוצע בה כי בן משפחה של חייל שנספה במערכה או של מי שנהרג בפעולת איבה לא יפוטר ממקום עבודתו ולא יוצא לחופשה ללא תשלום בתוך השנה הראשונה לנפילתו של החייל, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה, ובלבד שהוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות. עוד מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בשל פיטורים כאמור.
שר הביטחון החליט לתמוך בקריאה טרומית ובלבד שקידומה ייעשה בהסכמת משרד הביטחון, המשפטים והאוצר".
|
|
|
|
|
|
|
+אושרה בטרומית הצעת חוק שתקל על הגדלת חיבור חשמל
|
|
16:50 03/07/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - הגדלת חיבור החשמל), התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת יעקב אשר. 50 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 3 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. מוצע בה לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שהדרישה להמצאת אישורים מאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה תיוחד רק למקרים בהם מבוקש חיבור חשמל חדש לרשת החשמל, ולא בבקשות להגדלת יכולת אספקת חשמל לחיבור חשמל קיים. מוצע כי הרשות המאשרת תוכל להורות על ניתוק החשמל, אף במקרים שבהם מדובר רק בהגדלת יכולת אספקת חשמל לחיבור קיים, כך שלא תיפגענה אפשרויות האכיפה של הרשות המאשרת.
|
|
|
|
|
|
|
+לפיד: אין ולא הייתה מתנה גדולה לאויבים מחוסר האחריות של נתניהו
|
|
14:33 03/07/24 | מירב ארד |
ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד במליאת הכנסת: "אין ולא הייתה מתנה גדולה יותר לאויבי ישראל מהשר בן-גביר, אין ולא הייתה מתנה גדולה לאויבי ישראל מחוסר האחריות של נתניהו". לפיד הוסיף: ""חשבנו שה-7.10 היא נקודת השפל של חיינו. אלא שזו לא הייתה נקודת השפל, זו הייתה רק תחילת ההידרדרות".
|
|
|
|
|
|
|
+בטרומית: העדפה מתקנת ללוחמים קרביים בקבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה
|
|
13:45 03/07/24 | מירב ארד |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג-2022 של חברת הכנסת שרן השכל, אליה הוצמדה הצעה של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי כנסת, וכן הצעה של חבר הכנסת מאיר כהן. 24 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 5 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. מוצע בה להסמיך את המוסדות לפי חוק זכויות הסטודנט לתת הקלות בתנאי הקבלה למועמד ששירת בשירות סדיר כלוחם. בנוסף, מוצע כי חייל משוחרר ששירת בסדיר כלוחם יהיה זכאי להעדפה מתקנת בתנאי הרישום, הקבלה והלימודים במוסד להשכלה גבוהה, וכי העדפה כאמור לא תיחשב הפליה. כן מוצע לקבוע כי כל העדפה מתקנת בעניינים אלה שניתנת לאוכלוסיות ייחודיות על-ידי המל"ג, תחול בשינויים המחויבים גם על לוחמים. עוד מוצע כי התקציבים המוקצים בתקציב המל"ג והמוסדות המוכרים על ידה לקבוצות אוכלוסייה ייחודיות יוקצו בשינויים המחויבים ובאופן יחסי גם ללוחמים.
|
|
|
|
|
|
|
+כספי "חיסכון לכל ילד" בבנק יוכלו לעבור לקופת גמל
|
|
13:28 03/07/24 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
הצעד נועד למקסם את החיסכון, נוכח התשואות העדיפות בקופות הגמל ▪ עוד נקבע: הורים שבחרו עבור ילדם הראשון הפקדה בבנק, ולא יעשו בחירה אקטיבית בילדם השני, ברירת המחדל תהייה עבורו הפקדה בקופות הגמל במסלול מוגבר. בביטוח הלאומי הציגו כי פחות ממחצית מההורים בוחרים מסלול בצורה אקטיבית
|
|
|
|
|
|
ההצבעה בוועדה [צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
|
קשת ורשת: "מבקשים מאיתנו לממן סגירת עידן פלוס, והחיסכון יגיע לתאגיד"
|
|
ועדת החוקה אישרה (יום ד',3.7.24) לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד-2023, שיזמו הח"כים צגה מלקו, פנינה תמנו שטה, משה סולומון וקבוצת ח"כים.
|
|
|
|
|
ועדת הכספים אישרה (יום ד', 3.7.24) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (מסלול ברירת מחדל בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"ד-2024. על-פי הצעתו של חבר הכנסת ינון אזולאי, נקבע כי ניתן יהיה לשנות את מסלול ההפקדה, כך שמי שהתחיל להפקיד בפיקדון בנקאי במסגרת "חיסכון לכל ילד", יוכל לעבור להפקיד בקופת גמל.
|
|
|
|
|
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון חשפה נתונים מרתקים על היקף הנכסים הפיננסיים בישראל בדיון שהתקיים (2.7.24) בוועדת המשנה לענייני פיקוח על גופים נותני שירותים פיננסיים בכנסת. לפי הנתונים, סך הנכסים המנוהלים על-ידי הגופים המוסדיים בישראל עומד על 2.531 טריליון שקל, המהווים כ-44.5% מתיק הנכסים הכולל של הציבור הישראלי.
|
|
|
|
|
ועדת הכלכלה ציינה (יום ג', 2.7.24) את יום הפיתוח הכלכלי בקו העימות, ודנה בסיוע לעסקים שנמצאים באזורי העימות. בפתח הדיון, ציין ח"כ אלון שוסטר, שמילא את מקומו של היו"ר, כי זה יום שכולו ניסיון להשתלט על המצב: "המציאות היא שבחלוף החודשים יש תוכנית וארגון, יש תקציבים וניהול סדור ויש עם מה לעבוד באזור הדרום. בצפון אנחנו במצב מעורפל עדיין. מצב העסקים בצפון בירידה דרמטית עם השפעות משמעותיות מעבר לקו העימות. אי-אפשר להיות מדויקים עד הסוף לשלל הכאבים, וזה המקום לזהות את המקומות שצריך לטפל בהם".
|
|
|
|
|
ח"כ יפעת שאשא-ביטון ממפלגת הימין הממלכתי הודיעה (יום ג', 2.7.24) על החלטתה לפרוש מהחיים הפוליטיים. בעקבות ההחלטה, את מקומה של שאשא-ביטון בכנסת צפוי למלא מישל בוסקילה.
|
|
|
|
|
