"כלכלה היא לא רק תל"ג, גירעון ואינפלציה. אני בעד לשמור על גירעון ועל יציבות טוטאלית. לא מקובל עלי שישראל תמשיך במתווה הזה כאשר הצמיחה שלה לא מחלחלת למטה" - כך אמר (יום ד', 13.3.13) ח"כ פרופ'
אבישי ברוורמן בכנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה בבינתחומי הרצליה. במושב שהתקיים תחת הכותרת "מגמות במשבר הכלכלי העולמי".
הוא הזהיר, "אם ישראל תמשיך בתוואי הזה היא תתפורר מבחינה חברתית. אנשים יצאו לרחובות כי אמרו להם שהכלכלה מצוינת, אך הם שאלו מצוינת למי? ילדים שלא מגיעים לדירה או להכנסה בת קיימא?".
לדברי ברוורמן, מדינת ישראל היא היחידה בין ארצות ערב וארצות המערב שכבר שנים אין לה שר אוצר בעל השכלה כלכלית. "אני ארצה ששר האוצר הנוכחי יבטל קודם כל את התקציב הדו שנתי, שיבחר אנשים מתאימים וילמד מהם. אסור שתהיה פה פקידות שתשתלט על העניינים". לדבריו, "שר האוצר הבא צריך להוביל את המדיניות שתוביל קיצוץ דרסטי בתקציב הביטחון. אם יהיה עוד חצי גדוד גלאט כשר זה דגש מזויף. הבעיה היא חרדים בעבודה. אם תקום ממשלה חדשה שתמשיך בתוואי הנוכחי מעמד הביניים ישלם ואנו נעמוד בפני שוקת שבורה. בהצלחה לשר האוצר".
"אין ספק שהכלכלה היא פוליטית"
ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, שהוא גם היועץ הכלכלי לראש הממשלה, התייחס למודל שהציג פרופ' רפי מלניק, משנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי הרצליה, לשינוי תקציבי. לפי המודל של מלניק, "לא ריאלי לחשוב שמדינת ישראל תקיים את יעד הגירעון של 2003. צריך לקבוע פרמטר קבוע של 2% לגירעון ולתת למייצבים האוטומטיים לעבוד. כמובן שאם זה יהיה הגירעון, משקל החוב ימשיך לרדת".
קנדל אמר כי הוא לא ימליץ לממשלה לאמץ את המודל של פרופ' מלניק. לדברי פרופ' קנדל, "יש פער בין השאלה לאן אנחנו הולכים לבין לאן הולכת המדיניות הקיימת. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למבנה האוכלוסיה. למשל, מבחינת בריאות, אנחנו מוציאים יותר מהממוצע ב-
OECD. אנחנו מוציאים פחות על חינוך פר תלמיד, כי יש לנו יותר ילדים. ומוציאים הכי פחות על החזרת כוח העבודה. לכן חשוב לבדוק מה מקבלים בפועל".
לדברי קנדל, "אין ספק שהכלכלה היא פוליטית ויחד עם בנק ישראל הובלנו כלל פיסקאלי שלא נפרץ למרות רחשי הציבור, למרות מחאות, ואני גאה בכך מאוד. שימו לב שחברות הדירוג לא צייצו לגבי מדינת ישראל בגירעון שחרג פי 2 ב-2002, ואם היה מדובר במדינה אחרת, כבר היו מורידים לנו דירוג מזמן, לפחות בשתי דרגות. אנחנו חייבים להמשיך לעמוד בכלל הפיסקלי לפחות לעוד ארבע שנים, ואולי רק אז לעשות טלטלות.
"אנחנו במסלול האטה הולך וגובר"
יו"ר
בנק הפועלים,
יאיר סרוסי, אמר כי "אי-אפשר לנתק תקציב מכלכלה. אנחנו חיים בעולם של שווקים פתוחים, הסובלנות של חברות הדירוג היא אפסית כרגע ואנו שואלים מה ישמור על המדיניות. כבר קרוב לשנה מתפתח משבר תקציבי ידוע שמחכה לבחירות ולממשלה, והזמן לא מרפא אלא רק מרחיב את הבעיה ואת הצורך בתיקון".
בהקשר הבינלאומי אמר סרוסי: "אני מאלה שחושבים שחוק עידוד השקעות הון עדיין חשוב למדינת ישראל, אנחנו חייבים להישאר אטרקטיביים ולשלם את המינימום הנדרש, לבחון ביחס לסביבה ולתקן בהתאם. לא יהיה נכון לבטל את הכל".
יו"ר מגדל אחזקות,
אהרון פוגל, אמר כי "אסור להעלות את שיעורי המס, כי נטל המס הוא לא מעניין". לדבריו, "המס השולי גבוה מאוד, כמעט 60% מעל משכורת של 40,000 שקל, לא כולל מס בריאות וביטוח לאומי ועל כן כמויות העלמות המס במימדים הנוכחיים הן אדירות".
פוגל ציין, כי ריבית נמוכה היא בסיס לצמיחה. "מצב שער החליפין הוא בלתי אפשרי", אמר והוסיף כי "שער חליפין צריך לתאום את מטרות המשק ולא להיות מושפע מהתנהגות פיננסית יומיומית. הבעיה היא שכל פרט או ארגון מייחס סיכון יותר גבוה לכל פעולה שהוא עושה. תפקיד המדינה הוא לגשר על הסיכון ובין השאר לשנות את התשתית שמייקרת את המחיר לצרכן, כולל החשמל שאנו משלמים עליו ביוקר. מדיניות כוללת לפתרון הדיור".
פוגל הציב תמרור אזהרה ואמר: "הבעיה היא שאנחנו במסלול האטה הולך וגובר. זה סוג מיתון חדש, לא משהו שבבת אחת קורה. לאנשים לא מתחשק לעשות עוד דברים חדשים. יש לכך כמה סיבות, ביניהן עודף רגולציה שלא מאפשר לנהל חברות. אין תחום שאי-אפשר להוזיל בו את המחיר. למשל בתחום הדיור - דיור במדיניות כוללת שכוללת היצע קרקע, תכנון, ערבויות מדינה בתנאים מסוימים, ויוצר מצב שהמחירים ירדו".
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
