שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גלעד נויטל, האריך עד תום ההליכים (יום ב', 25.3.13) את מעצרו של עו"ד
דן כהן, המואשם בקבלת שוחד במיליוני שקלים במסגרת תפקידו כדירקטור בחברת החשמל בשנות ה-90.
כהן עזב את הארץ בשנת 2004 ושהה בפרו עד הסגרתו בשבוע שעבר. המדינה ביקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים, בטענה שברשותו ממון רב וקשרים בחו"ל, אותם הוא עשוי לנצל כדי לברוח שוב מהארץ. עוד טענה עו"ד אורלי דורון, המשנה לפרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), כי כהן עלול לנסות להשפיע על עדים, במיוחד לנוכח העובדה שבתיק יש עד מדינה (מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר, אורן אהרונסון) ומשום שלפרקליטות לא היה קשר עם העדים בשנים האחרונות.
סניגורו של כהן, עו"ד
איתן מעוז, ניסה לטעון, כי אין עילת מעצר כנגד כהן, אשר לא הפר כל הוראה חוקית בעוזבו את הארץ ואשר ניהל מו"מ מתמשך על תנאי חזרתו. ואולם, נויטל אמר בבירור כבר בדיון הקודם (21.3.13), כי כהן היה חייב לחזור ארצה ללא כל תנאי וכי כל שנותר לדון בו הוא השאלה האם ניתן להסתפק במעצר בית. בהקשר זה, הציע מעוז שכהן ישהה במעצר בית בביתו של עו"ד
מיכאל שפיגלמן.
נויטל אומר, כי נגד כהן קיימת עילת מעצר מובהקת, שכן קיים חשש ממשי ששחרורו יביא לשיבוש הליכים, להתחמקותו מהליכי שפיטה ולהשפעה על עדים. הוא מציין, כי חומרת העבירות והתחכום הרב בו פעל לכאורה כהן, מצביעות על העדר מורא הדין מצידו, וקיים חשש ממשי שהוא ישוב ויפעל באותה צורה אם לא ייעצר. עוד מזכיר נויטל, כי כהן שהה שבע שנים במדינה עימה אין לישראל הסכם הסגרה, למרות שידע היטב שהוא מבוקש לחקירה בארץ, וגם בכך יש משום עילת מעצר.
מכאן עובר נויטל לדחות את הבקשה לשחרר את כהן למעצר בית. כל עילות המעצר, אומר נויטל, מבססות "סיכון גבוה וממשי ששחרור המשיב בכל ערובה ותנאי שחרור, יביא לשיבוש הליכי המשפט" בדמות להימלטותו מן הארץ והשפעה על עדים. בנוסף לכך, קשה עד מאוד לתת אמון בכהן, ובלא אמון שכזה אין מקום לחלופת מעצר. נויטל דוחה את הטענה לפיה בתיקים דומים לא נעצרו הנאשמים, בציינו שבשום תיק לא היו הנסיבות דומות לאלו שבתיק הנוכחי. לבסוף הוא אומר, כי כהן מיוצג בידי עורך דין ולכן אין ממש בטענתו לפיה מעצרו יפגע בהגנתו, מה עוד שחזקה על השב"ס שהוא יאפשר לו "ללבן את החומר לקראת משפטו באופן המיטבי".
