היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מגלה בדוח המלא שהגיש, כי הוא החל עוד בשלהי 2000 - כבר עם הפרסום הראשון בפרשה (בנובמבר 2000, גלובס) בבדיקת המעשים שיוחסו לראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי. ואולם, טוען רובינשטיין, הוא נמנע אז מהשעיית מזרחי, הן בשל זאת שדברים הוכחשו, והן כדי לאפשר בדיקה מעמיקה בנושא זה, בטרם יינקטו נגדו צעדים.

מהדוח שכתב רובינשטיין, עולה תמונה קשה מאוד: ניצב מזרחי פעל להקליט ולתמלל שיחות פוליטיות [ראו קישור, תקציר - סיכום החקירה]; שיקר למפקדיו וגם העליל על פקודיו - כאילו הם-הם האחראים לחריגות, וכאילו הוא לא ידע על כך. עולה עוד, כי מזרחי שמר על זכות השתיקה בחלק מהחקירה במח"ש [ראו קישור]; וכי ביחאב"ל לא בחלו מהאזנות סתר גם כשדובר בשיחות אינטימיות [ראו קישור], ואף לא נמנעו מביצוע מעקבים וצילומים מקרוב אחרי זוג בעת שהיה בעיצומו של אקט מיני.

דוח סיכום החקירה המלא ראו קישור:
www.nfc.co.il/archive/0019-D-3844-00.html?tag=9-48-15&au=True

מזרחי הוזהר (ע"י סדבון), אך לא נמנע מביצוע זממו

בדוח מגלה רובינשטיין, כי בניגוד לנטען - הן מפיו של מזרחי והן מפיהם של גורמים נוספים המקורבים אליו, כי לגורמי המשטרה הבכירים יותר לא נמסר על שיטת התימלול האסורה. ראש אגף החקירות הקודם, ניצב סדבון, כלפיו נטען כאילו קיבל דיווח ממזרחי, מסר כי לו זו בלבד של קיבל ולא אישר שיטה אסורה זו, אלא שהוא אף הזהיר את מזרחי. הנה דברי היועמ"ש (ציטוט):

לעניין זה מסר ניצב סדבון, ראש אח"ק ומפקדו של תנ"צ מזרחי באותה העת, כי לא עודכן לגבי השיחות הפוליטיות שהועלו על הכתב במסגרת צו ההאזנה למר ליברמן, והוסיף את הדברים הבאים:

"באופן כללי ברמת ההתנהלות שלי מול יאחב"ל נוכחתי לדעת שחלק גדול מהפעולות שמתבצעות ביחידה ואינפורמציה חשובה מדווחת לפעמים באופן חלקי ולפעמים באיחור. הערתי על כך לתנ"צ מזרחי ואמרתי לו שהוא חטא לתפקידו ומסכן את עצמו בכך שהוא לא מדווח שכן אם תקרה תקלה הוא ישאר לבד ובעצם חוסר הדיווח המלא אינו מאפשר לי לבצע את הפיקוח הנדרש על יחידה מתוקף תפקידי כראש אגף החקירות".

לאחר שתנ"צ מזרחי החליט כי הוא יהיה הגורם "המסנן" בפרשיות אלה, בנוסף לקצינת הערכה, כ"קצין הערכה - על" כפי שהוגדר בהודעות בתיק, וכעולה גם מהודעותיו שלו, היה מקום כי יבדוק מיזמתו בטרם מתן ההנחיות היחודיות אותן נתן לגבי טיפול בתיקים אלה האם יש הגבלות בצווים, ואם כן - יפנה לבית המשפט, בעצמו או באמצעות פקודיו, ויבהיר את הקושי הכרוך בקיום צו בהגבלה לאור מורכבות הנושאים הנחקרים. יש חשיבות רבה לעניין המגבלות בצו. כך לא נעשה.

עד כאן הציטוט.

הבדיקה החלה ב-2000, החקירה בינואר 2002

רובינשטיין מגלה בדוח, כי הבדיקה החלה בעקבות החשיפות בעיתונות (החשיפות נעשו על-ידי בגלובס וכאן ב-Nfc), ומאוחר יותר הורה על פתיחת חקירה פלילית נגד מזרחי (זאת בעקבות החשיפות הנוספות שביצענו בחודשים הראשונים של 2002, כאן ב-Nfc, במעריב).

בדוח שהגיש מציין רובינשטיין, כי החקירה התמקדה בהאזנות סתר לשלושה חשודים: אביגדור ליברמן, איש העסקים דוד אפל, ואחד מאנשיו הבכירים של ליברמן - מיכאל גורלובסקי (כיום חבר-כנסת). גורמים אלה ניהלו שיחות עם מאות אנשים, כך שהמשמעות המעשית היא האזנות סתר לשיחות עם מאות אנשים.

עוד מתברר מחוות דעת המקיפה והמפורטת שפרסם היועץ רובינשטיין, כי מינואר 2002 היה היועץ נתון ללחציהם של גורמים שונים - בהם פרקליטת המדינה עדנה ארבל. הפריצה בחקירה אירעה רק לאחר ינואר 2003, לאחר שהסכים לתת חסינות מפני העמדה לדין לסטניסלב יאז'מסקי, שהיה בכיר ביחב"ל ונאלץ לפרוש בשל ריב עם מזרחי. רובינשטיין מציין בדוח, כי גם לאחר שהחליט, הפצירה בו ארבל לשוב בו מהחלטתו, אך הוא דחה את הבקשה.

מדוע הוענקה החסינות ליז'מסקי

היועץ מדגיש את החשיבות שבהענקת החסינות, ומציין כי בזכות עדות זו התאפשר לסיים שתי חקירות: הן זו נגד מזרחי, והן זו שנפתחה נגד יז'מסקי עצמו, בחשש להדלפות מהיחידה. רובינשטיין פירט בהרחבה את נימוקיו. להלן תמציתם:

- יז'מסקי נטל חומרים (מסמכים, קלטות) לטענתו על-מנת לחשוף עבירות לכאורה שנעשו ביחידה בה שרת וכדי ליצור לעצמו מעין "פוליסת ביטוח";

- צויין על-ידי מנהלי מח"ש, כי כמעט כל הטענות העובדתיות שהופיעו בתצהירו של מר יזמסקי מינואר 2002 אשר נבדקו על ידיהם, נמצאו נכונות;

- העובדה שהדברים שנבדקו נמצאו נכונים במישור העובדתי – "ולא למותר לציין, כי בתחילת הדרך איש מאיתנו לא העלה על דעתו שיש ממש בדבריו - חייבה לדעתי, לבדוק לכל הפחות את טענותיו ולא לצאת מהנחה שהוא דובר שקר";

- כפי שנמסר על-ידי מנהלי מח"ש, לא ניתן היה לשלול את האפשרות שבידיו של יז'מסקי קיים חומר נוסף שעשוי לסייע לחקירה, אליו לא הגיעו חוקרי מח"ש;

- בידי יז'מסקי מצוי היה חומר רב, הנוגע לפרטיותם של לא מעט אנשים ובכללם אישי ציבור בכירים. למערכת אכיפת חוק ודאי יש אינטרס שחומר כזה לא יימצא בידי גורם פרטי, בכדי שלא יתגלגל וייעשה בו שימוש לרעה שעלול לפגוע בפרטיותם של רבים;

- הוסכם בדיונים בנושא, כי ככל הנראה החקירה כנגד יז'מסקי בעניין זה לא תניב ממילא בנסיבות כתב אישום, שכן בהעדר הסכם לא ישוב לישראל, כך שה"תמורה" שנדרשה לא כללה למעשה ויתור על ניהול משפט נגדו, כי משפט כזה ככל הנראה לא היה מתקיים בכל מקרה. במצב דברים זה, אילולא נחתם הסכם חסינות, התוצאה היתה ששתי החקירות, הן זו של האזנות הסתר והן של יז'מסקי, לא מוצו;

- ההיבט הציבורי של עניין זה, וההכרח להסיר את העננה, שתלווה מטבע הדברים כל החלטה שתתקבל בנושא ללא שנשמעה עדותו של מר יז'מסקי, אם ניתן לקבלה ולאמתה או להפריכה כדי להגיע למיצוי האמת?". רובינשטיין ציין: "לא אוכל להסביר זאת לעצמי, ולכן לא אוכל להסביר זאת גם לציבור או לבית המשפט, ככל שתוגש עתירה בעניין. אני מכבד דיעה אחרת, אך בסופו של דבר יש צורך בהחלטה והרי היא".

לאחר שחוקרי מח"ש, שנסעו לקנדה לשם גביית עדות מיאז'מסקי, מצאו כי העובדות שמסר יאז'מסקי הן אמת.

עוד מציין היועץ בחוות דעתו, כי מניתוח התמלילים של ההאזנות שבוצעו עולה, כי מתוך 15 אלף פריטים, כ-70 אחוזים תומללו באופן שחרג מצווי בתי המשפט ומהחוק.

כיצד אירעה הסחבת

רובינשטיין מסביר גם את הזמן הארוך שנדרש לטיפול בפרשה. לדבריו, הבדיקה החלה בשלהי שנת 2000, עם הפרסום הראשון של הפרשה. כבר אז, עלתה הדרישה להשעות את מזרחי ולבדוק היטב את הפרשה, אולם אז הגיע למסקנה שיש להימנע מפגיעה במזרחי כל עוד לא הוכח כי הוא ביצע את המעשים. הפשרה שעשה, לדבריו, היא שהוא יבדוק את הנושא אך לא ישעה את מזרחי בשלב זה.

בחודש ינואר 2002, פורסם התצהיר של סטניסלב יאז'מסקי. אז פורסמו גם חלק מדבריו ותמלילים רבים שנטל עימו, עד שהיועץ נאלץ להורות על פתיחת חקירה.

תיק פוליטי

ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, ריכז את כל התמלילים האסורים בקלסר מיוחד, כתב על כריכתו - "תיק פוליטי", ושמר את התמלילים ברשותו. אותן שיחות תומללו באופן החורג מחוק האזנת סתר, ומצווי בית משפט - שניתנו למטרות חקירה בחשדות בעניינים מסויימים הנוגעים לכמה אישים, להבדיל מעניינים פוליטיים - ועל-כן המליצה מח"ש להעמידו לדין משמעתי.

כך אמר עו"ד ערן שנדר, שכיהן בתפקיד ראש המחלקה לחקירת שוטרים, וחקר אותה עת את מזרחי בעבירות שיוחסו לו. מדבריו של שנדר עולה, כי למזרחי היתה אותה עת המודעות האישית כי מדובר בתימלול אסור שאינו חלק מהחקירה, והראיה לכן שהוא תייקם ב"תיק פוליטי".

בראיון לרשת ב' הדגיש שנדר, כי הציתות הבלתי-חוקי לכאורה - שחרג מצווי בית משפט (שהטילו מגבלות) - החל ב-1998, ערב הבחירות לכנסת ב-1999. לדבריו, תומללו שיחות, באופן בלתי-חוקי, של פוליטיקאים עם עיתונאים וכן של גורמים נוספים.

שנדר ציין, כי החוקרים ("המשקלטים", שתימללו את השיחות שהוקלטו) חששו שנעשה דבר בלתי-חוקי ואף העלו את חששותיהם. אחד מהם אף התבטא - וכך העיד בחקירת במח"ש - כי הוא אמר שהוא חושש שפעולה זו תביאו לכלא.

שנדר התייחס בראיון להחלטת רובינשטיין, שקבע בחוות הדעת, כי מזרחי ביצע מעשיים בלתי כשרים, ובלשונו של רובינשטיין:

"לאור הממצאים הקשים, טעויות בשיקול הדעת, ליקויים משמעותיים בעבודת המודיעין של היחב"ל עליה פיקד, חריגה קשה הן מצווי בית המשפט והן מנהלי העבודה במשטרה... יש להסיק מסקנות פיקודיות ומינהליות במישור האישי נגד ניצב מזרחי עד כדי סיום תפקידו - זאת בכפוף לשימוע שייערך על-ידי השר לביטחון פנים".

רובינשטיין המליץ לשר לביטחון פנים, צחי הנגבי, ולמפכ"ל המשטרה, רב-ניצב שלמה אהרונישקי, להדיח את מזרחי מתפקידו.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ ד"ר יובל שטייניץ - שהגיש בעבר בג"צ נגד קידומו של מזרחי לתפקיד ראש אגף החקירות - מברך על החלטת רובינשטיין. במקביל, קורא שטייניץ לפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, "להפסיק לחבל באכיפת שלטון החוק על משטרת ישראל".

שר התחבורה, אביגדור ליברמן, דורש עתה להדיח גם את ארבל. לדבריו, ארבל היתה שותפה למעשיו של מזרחי, כולל להיתר שנתנה לו להאזין לשיחות של פוליטיקאים עם עיתונאים. "גם היא שותפה לטיוח ולמעשים הבלתי כשרים של מזרחי. הם היו חלק אחד בלתי נפרד בכל מערכת החריגות האלו. היא היתה מודעת, היא נתנה יד, היא ניסתה לחפות ולטייח בדיוק את כל הפרשיה".

ליברמן קובל על-כך שהאזינו גם לשיחות שערכו רעייתו ובתו. ליברמן התריע, כי הוא ימתין עתה להתפתחויות, וישקול את צעדיו בהתאם.

תגובות במערכת הפוליטית

שר המשפטים, יוסי לפיד דוחה מכל וכל את התקפתו של שר התחבורה, אביגדור ליברמן, נגד פרקליטת המדינה, עדנה ארבל. לדברי השר לפיד, הוא מבין לרגישותו של ליברמן, כי חלק מההאזנות היו לשיחותיו, אך לא ייתכן כי שר בישראל ינסה להתנכל לעובד מדינה בכיר מפני שהוא מביע את דעותיו המקצועיות.

"העובדה שליברמן הפך את ההתקפה לעניין אישי עוד מחמירה את המעשה שמקומו לא יכירנו במשטר דמוקרטי. עצם החקירה נגד ניצב מזרחי מוכיחה עד כמה ישראל היא מדינת חוק והשר ליברמן צריך לברך על-כך במקום לעסוק בנקמנות בלתי מוצדקת לחלוטין נגד פרקליטת המדינה", אומר השר לפיד.

לדברי השר לפיד, "אין בדברי כדי לקבוע עמדה משפטית לגבי חוות דעתה של פרקליטת המדינה".

ח"כ יוסי שריד (מרצ) קורא הבוקר ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, להקדים את פרישתו מהתפקיד, בעקבות חוות הדעת שפרסם, לפיה יש לסיים את תפקידו של ניצב משה מזרחי.

לדבריו, "על החלטותיו של רובינשטיין רובץ כעת צל כבד של חשד, שהוא מכשיר את עצמו לקראת מינויו לבית המשפט העליון... מלחמתו של היועץ במזרחי היא עוד הוכחה שהיועץ איננו בדיוק 'הלורד שומר חותם החוק'". שריד הוסיף, כי להיטות היתר שבה מאשים היועץ את מזרחי, למעשה עומדת לשבחו של מזרחי.

מזכ"ל מפלגת העבודה, ח"כ אופיר פינס, אומר היום כי שר המשפטים וראש הממשלה צריכים לנזוף בשר אביגדור ליברמן, בשל התטאויותיו נגד פרקליטת המדינה, עדנה ארבל: "אני חושב שהדברים של אביגדור ליברמן לא היו צריכים להיאמר, ומשנאמרו אני חושב שאם יש כאן שר משפטים במדינה הזו, ואם יש ראש ממשלה במדינה הזו, מן הראוי שינזפו בשר התחבורה, אביגדור ליברמן, על הדברים הבוטים והקשים כאין דוגמתם, שהוא הטיח גם בפרקליטת המדינה וגם בראש אגף החקירות".

עוד אמר פינס, כי ישראל הפכה לרפובליקת בננות ו"מי שמתנהלות נגדו חקירות רוצה לרסק עכשיו את שלטונות אכיפת החוק".

אמש, מתח פינס ביקורת חריפה על החלטת היועץ ואמר כי היא מנוגדת לדעת כל הגורמים המקצועיים בפרקליטות ובמשטרה. "אין ספק כי ההחלטה מחלישה את אגף החקירות שנמצא בימים אלה בלב חקירת פרשיות רגישות, כולל פרשת שרון ובניו", אמר פינס והוסיף, כי הוא מקווה שההחלטה אינה תולדה של לחצים פוליטים בכירים.