|
[צילום אילוסטרציה: אשר אלמקיס]
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון אישר (יום ג', 3.9.13) את תנאי ההסדר הכובל במסגרתו פועלת אקו"ם המרכזת את הזכויות של יוצרים ומבצעים. השופטת דפנה ברק-ארז דחתה את הערעורים על חיובה של אקו"ם לצרף דירקטורים חיצוניים ועל המנגנון במסגרתו יכולים בעלי הזכויות לצאת ממסגרת אקו"ם.
ברק-ארז אומרת, כי אקו"ם אומנם אינה גוף ציבורי, אך היא מעניקה שירות ציבורי חשוב. לאור זאת, היא קובעת, יש מקום ששליש מחברי הדירקטוריון שלה יהיו מן הציבור, כדי להגן על האינטרס הציבורי.
מנגנון ההחרגה שקבע בית הדין להגבלים הוא דו-ראשי. תחילה נקבע בו, כי ניתן יהיה לצאת ממסגרת אקו"ם רק בהסכמת כל בעלי הזכויות ביצירה. שנית נקבע, כי בעלי הזכויות יוכלו לפרוש מאקו"ם רק לגבי ארבע קבוצות של זכויות שימוש: הצגת היצירה במתכונת קולית (כגון שידורה ברדיו); הצגתה במתכונת אודיו-ויזואלית (כגון שילובה בתוכנית טלוויזיה); העתקת היצירה; והקלטתה.
לדברי ברק-ארז, החלק הראשון של המנגנון אומנם מכביד על היוצרים, אך זוהי הכבדה נחוצה כדי למנוע מצב בו היוצרים החזקים יוכלו לסחוט את האחרים, וכדי לאפשר לאקו"ם למלא את תפקידה לצורך האינטרס הציבורי. לגבי קבוצות השימוש מתייחסת ברק-ארז לטענת חברת EMI, לפיה יש לאפשר החרגה גם מ"מדיה חדשה" ואומרת, כי בשל קשיים עקרוניים ומעשיים לא ניתן לבצע אותה כיום - אם כי על בית הדין להגבלים להמשיך לעקוב אחרי הנושא ולשקול לשנות את התנאים כאשר יפקע תוקפם.
ברק-ארז אומרת, כי לנוכח השינויים הטכנולוגיים המהירים, אין זה מעשי להגדיר לאורך זמן מהי "מדיה חדשה". היא גם מעלה את החשש מפני "אפקט מצנן" בנוגע ל"מדיה ישנה", משום שניתן להעריך כי משתמשים יימנעו מראש מלשלב יצירות שהוחרגו בדרך זו גם בהפקות שנועדו עבור "מדיה ישנה" - ולו משום החשש להגבלות על שיווקן בעתיד ב"מדיה חדשה".
אקו"ם חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל, ו-EMI - בהוצאות של 50,000 שקל. את אקו"ם ייצגו עוה"ד אורי שורק ואסף נוימן, EMI יוצגה בידי עו"ד מישל קיינס, ואת הממונה על ההגבלים - עוה"ד אורי שוורץ, יעל שיניין ואלעד מקדסי.