אורי לופוליאנסקי לא הסביר את לוח הזמנים המהיר בו אושר פרויקט
הולילנד בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. התובע במשפט הולילנד, עו"ד יוני תדמור, שאל (יום ג', 3.9.13) מספר פעמים את לופוליאנסקי בנושא, אך לא קיבל מענה לגופו של דבר.
עוד עמד תדמור על כך, שהתוכנית אושרה להפקדה באפריל 1995 - ארבעה חודשים לאחר הגשתה - בלא לקבל את חוות דעתו של מהנדס העיר דאז, אורי בן-אשר, למרות שהוחלט שהוא יגיש כזו. לדברי לופוליאנסקי, בן-אשר אמר שמדובר בתוכנית מורכבת מכדי להסתפק בחוות דעת קצרה וביקש לקיים את הדיון לאחר מכן. השופט
דוד רוזן תהה מדוע הסכימה הוועדה להפקיד את התוכנית בצורה כזו, ולופוליאנסקי השיב שהייתה דחיפות בהקמת בתי המלון שנכללו בתוכנית.
ההתנגדויות לא נשמעו
בהתייחסו להימנעות הוועדה המקומית משמיעת 800 ההתנגדויות לפרויקט, טען תדמור שהדבר נעשה כדי לסייע ליזמים במקביל לתרומותיהם ל
יד שרה. לופוליאנסקי שב ואמר, כי הייתה זו בעיה של לוחות זמנים, הדבר נעשה בהתייעצות עם הוועדה המחוזית ולא היו תרומות ליד שרה באותה עת. לופוליאנסקי לא ידע להסביר מדוע היזמים שלחו אליו חוות דעת משפטית, לפיה העברת ההתנגדויות לוועדה המחוזית נעשתה כדין. תדמור הוסיף, כי בניגוד להבטחתו של לופוליאנסקי - הוועדה המקומית לא הגישה לוועדה המחוזית חוות דעת בנוגע לפרויקט.
בשנת 2000 תרם
שמואל דכנר ליד שרה 670,000 שקל - התורם הגדול ביותר לאגודה באותה שנה, למעט צ'רני שתרם 1.25 מיליון שקל. צ'רני טען בחקירתו, כי דכנר הוא שיזם את התרומה - בעוד לופוליאנסקי אמר שהייתה זו יוזמה של יד שרה. הוא הגיב על סתירה זו במילה "משונה". רוזן שאל מדוע צ'רני חש שהבקשה לתרומה של מיליון דולר אינה לגיטימית, ולופוליאנסקי השיב שאינו יודע. לדעתו, לא היה מקום שנציגת יד שרה, שושנה שרעבי, תבוא בטענה לצ'רני על כך שתרם רק רבע מהסכום שהתבקש, כפי שהעיד צ'רני.
רוזן: "אז למה היא עשתה את זה?". לופוליאנסקי לא השיב. תדמור אמר, כי הדברים מתיישבים עם טענתו של דכנר, לפיה לא היה מדובר בתרומה תמימה, אלא בתמורה לסיוע שהעניק לופוליאנסקי ליזמים. לופוליאנסקי שב ואמר, כי התוכנית העיקרית הייתה תב"ע ג' שאושרה חמש שנים קודם לכן. רוזן: "מה שאתה אומר הוא, שטיפלת במשך שנים בתוכניות ובהתנגדויות, ובסוף אתם מקבלים גרושים. אתה אומר בדיוק מה שהמדינה אומרת". לופוליאנסקי: "אלו טענות שלא ממין העניין".
"לא ידעתי שזה דכנר"
תדמור שאל מדוע לא ביקש לופוליאנסקי לדעת את זהותו של התורם לבית הכנסת בבית יד שרה בירושלים (דכנר), כדי לנסות לשכנעו לתרום למטרות חיוניות יותר. לופוליאנסקי השיב, כי נאמר לו שהתורם רוצה דווקא בית כנסת. רוזן העיר, כי הדבר אינו מתיישב עם דמותו של דכנר, ו"לכן הגירסה שלו נשמעת - שהוא נתן שוחד ושזה מה שביקשו ממנו". לופוליאנסקי ענה, כי לא היה מעורב בנושא, וכי אינו יודע מה עלה במוחו של דכנר.
תדמור תהה, מדוע פנה לופוליאנסקי בנושא לרב שלום יוסף אלישיב, אך לא ידע מיהו התורם. לופוליאנסקי: "לא התעסקתי בזה". רוזן: "אבל הלכת לרב". לופוליאנסקי: "הייתי אצלו בכל שבוע אז ביקשו שאשאל". רוזן: "למה לא שאלת את הרב אם עדיף שנבקש שיתרום מכוניות?". לופוליאנסקי: "כי זה מה שהוא ביקש". רוזן: "דכנר אומר שהוא נתן שוחד, ולא אכפת לו מה תעשו עם הכסף". לופוליאנסקי: "אני מניח שכן שאלו אותו. אני לא התעסקתי. אפילו לא ידעתי שזה דכנר".
רוזן: "השאלה כל כך מתבקשת. אתה מטריח את עצמך לרב, שצריך לבדוק, בשביל דבר שאתה בכלל לא צריך. תבקש מדכנר משהו אחר". לופוליאנסקי: "כל שבוע ישבתי עם הרב אלישיב על הרבה מאוד שאלות". רוזן: "אתה אומר שבית כנסת לא תוכנן. בשביל מה צריך אותו? אתה יודע שיש צרכים אמיתיים ליד שרה. גם בזה אתה לא מתערב?". לופוליאנסקי: "נכון, כי היו עוד 20 או 30 כאלה. התרומה הזו משמשת לקיום המקום". תדמור: "התשובות שלך לא מתקבלות על הדעת, והן מחזקות מאוד את הטענה של דכנר שאתה ביקשת שיממן את בית הכנסת". לופוליאנסקי: "זה לא נכון".
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
