|
נמל חיפה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
חברת נמל חיפה פנתה לבית המשפט המחוזי בעיר בעתירה מנהלית נגד עיריית חיפה לתיקון שומת הארנונה שהוטלה עליה בגין מתחם הנמל באופן רטרואקטיבי לשנים 2012-2005 בסכום דמיוני של 509 מיליון שקל, והכל בניגוד להסכם שבין הצדדים ומבלי שחל שינוי בנכס.
חברת נמל חיפה מבקשת מבית המשפט לקבוע כי שומת הארנונה בטלה וחסרת כל תוקף וטוענת כי העירייה אינה מוסמכת לשנות את שומת הארנונה אשר הושתה עליה לאורך השנים, וזאת לנוכח ההסכם בין הצדדים שנחתם בשנת 2003, המחייב את העירייה והיא אינה יכולה להשתחרר ממנו.
לדברי החברה, ההסכם האמור מהווה התחייבות שלטונית שניתנה לה על-ידי העירייה, ובכל מקרה העירייה אינה יכולה לחייבה בחיוב רטרואקטיבי, ותיקוני השומה שנעשו באופן רטרואקטיבי נעשו שלא כדין והם בטלים.
בעתירה נאמר כי בינואר 2003 נחתם בין הצדדים הסכם המסדיר את כלל המחלוקות ביניהם בדבר חיובי הארנונה, ובמסגרתו נקבעו תעריפים מיוחדים לחיוב בארנונה החלים על כל שטחי נמל חיפה. להסכם האמור ניתן בבית המשפט תוקף של פסק דין.
לטענת העותרת, העירייה מתנערת כיום מההסכם האמור אשר בו לא נקבע כל תנאי בגינו היא יכולה להשתחרר ממנו ללא כל סיבה, כפי שהיא מנסה לעשות כיום בחוסר תום לב תוך ניסיון לדרוש ממנה סכומים דמיוניים חסרי כל אחיזה במציאות ובניגוד לדין של לא פחות מאשר למעלה מ-509 מיליון שקל.
לדברי העותרת, מדובר בהגדלת שומת הארנונה השנתית בסך כ-43 מיליון שקל הנובעת בעיקר משינוי סיווג הנכס ומהגדלת השטחים המבונים ושטחי הקרקע לחיוב. העותרת מדגישה כי דרישת העירייה בהתאם להודעת השומה המתוקנת בסך 509 מיליון שקל מהווה כשני-שלישים מהיקף ההכנסות השנתי שלה, כך שככל ששומה זו תיוותר על-כנה תוצאתה עלולה בסופו של יום להביא לפגיעה ניכרת במצב החברה בלשון המעטה.
בעתירה מצוין כי סך החיוב בגין הפרשי הצמדה וריבית אשר השיתה העירייה על העותרת על-פי הודעת השומה המתוקנת עומד על כ-209 מיליון שקל, וגם אם הייתה העירייה רשאית להטיל על העותרת חיוב רטרואקטיבי, הרי שהיא אינה רשאית לחייבה בגין הפרשי הצמדה וריבית.
לדברי העותרת, אין ולא יכולה להיות כל דרך בה היא יכול לשלם סכום דמיוני זה, וספק אם קיים גוף כלשהו במשק הישראלי היכול להתמודד עם תשלום דרישה מופרכת בסך 509 מיליון שקל אשר הושתה עליו כרעם ביום בהיר. "מדובר על סכום דמיוני חסר כל אחיזה במציאות אשר יש בו למוטט כל גוף עסקי בארץ ובמיוחד כאשר עסקינן בחברה ממשלתית אשר אינה בת חורין לקבוע את תעריפיה" נטען בעתירה.
עוד אומרת העותרת, כי קיים חשש שהודעת השומה המתוקנת אינה אלא ניסיון נואל של העירייה למצוא על חשבון העותרת מקורות למימון תוכניתה להפיכת מערב הנמל לשטחי מסעדות, בילויים ובתי קפה - תוכנית לה היא מתנגדת, וזאת גם אם הדבר יביא בסופו של יום לקריסתה.