הוועדה לבחינת שידורי הטלוויזיה ממליצה להסדיר את החקיקה כך שתוכן שיווקי בשידורי הטלוויזיה המסחרית האסור כיום יהיה מותר באופן חלקי. נכון להיום מתקשה הרשות השנייה באכיפת האיסור, והוועדה ממליצה למועצת הרשות השנייה להסמיך את הנהלת הרשות לגבש קווים מנחים, שיישלחו לשר התקשורת, להסדרה חקיקתית של התחום בכמה מגבלות:

• תוכן שיווקי ייאסר בתוכניות מסוגים מסוימים, בהם משדרי חדשות ותוכניות לילדים;

• סימונים שימנעו הטעיה בתוכניות שבהן יותר תוכן שיווקי.

המלצה חקיקתית נוספת לשר כוללת תיקון החוק כך ששידורי תעמולת הבחירות לכנסת המשודרים בערוצים 2 ו-10 יהיו בתשלום, ולא כמו המצב היום בו פטורות המפלגות לשלם עבורם.

עוד ממליצה הוועדה לטפל בסוגיית היקפי רכש הפרסום בטלוויזיה על-ידי גורמים מתווכים. בשוק הטלוויזיה התפתח כוח עודף של גופי רכש המדיה אל מול הזכיינים באופן שמחייב בחינה מחודשת של הנושא. סעיף 85א לחוק הרשות השנייה קובע כי אסור לגורם אחד לרכוש יותר מ-10% מזמן הפרסום של כל בעל זיכיון. עם זאת, כאשר גופי רכש מדיה פועלים כמתווכים בלבד עבור לקוחותיהם, הרוכש הוא למעשה המפרסם, ולא הוטלה עד כה מגבלה על כמות הפרסום המרבית הנרכשת על-ידי חברות רכש המדיה, ובתנאי שכל אחד מלקוחות הקצה של אותו רוכש לא עובר את המגבלה של 10% בנפרד. הוועדה שקלה את ממצאי הממונה על ההגבלים העסקיים, המלצות כלכלני הוועדה ועמדות כלל הגופים שהופיעו בפניה בעניין זה והחליטה להמליץ למועצת הרשות להגביל את היקף המכירה המרבי של זמן הפרסום של הזכיינים לחברת רכש מדיה לטווח של 25-20 אחוזים מזמן הפרסום של כל זכיין. מומלץ כי הגבלה זו תיבחן בנפרד לגבי שעות צפיית השיא (23:00-20:00) ולגבי יתר שעות היום, המדידה תעשה על-פי רייטינג משוקלל. הוועדה נימקה את החלטתה בכך שהמהלך יביא להקטנת כוח המיקוח של חברות רכש המדיה מול הזכייניות, אשר טמון בו פוטנציאל להגדלת הכנסות הזכיינים ולשיפור במצבן הכלכלי.

בוועדה הוחלט שלא לחייב את הזכיינים לשדר יותר תוכניות סוגה עילית, אלא להשאיר אותן בהיקפן הקיים ולהמליץ לתקן את הכללים באופן שיאפשר חופש פעולה רחב יותר בתתי-הסוגות. נדונו גם ההשלכות המעשיות של הוראות תיקון מספר 37 לחוק הרשות השנייה המאפשר לזכיין לדחות את קיומן של 27% מהמחויבויות לסוגה עילית לכל שנה מהשנים 2015-2013, ולקיים אותן בתקופת הרישיון לשידורים.

הוועדה קבעה כי אין להתיר לטלוויזיה החינוכית לקדם את יתר שידוריה במסגרת התוכן המשודר בערוץ ובאמצעות קדימונים שמשודרים בערוץ 2. עם זאת, לא נעתרה הוועדה לבקשת ערוץ 2 לשנות את שעות השידור של החינוכית בערוץ, מאחר שמדובר בתוכניות איכותיות התורמות להצע השידורים.

מנגנון גישור

באשר לנאותות ההפקה, הוועדה החליטה להמליץ למסד מנגנון גישור ברשות בין גורמי ההפקה לזכייניות במסגרתו הנהלת הרשות תבצע מחקר לגבי אופי ההתקשרות בין הגורמים במטרה למצוא פתרונות למצוקת היוצרים מול הזכייניות. עוד הוחלט לדחות את בקשת הזכייניות לאפשר להן גמישות וניוד בדרישת נאותות ההפקה של תוכניות מסוגה עילית עד לבחינת תנאי נאותות ההעסקה של עובדי ההפקה והיוצרים המשתתפים בהפקה וכל זאת בהתאם לסעיף 20 בכללי הרשות השנייה הקובע כי הרשות תבחן את נאותות ההפקה של תוכניות מסוגה עילית בהתחשב בתנאי ההעסקה של העובדים המשתתפים בהפקה.

בעניין חובת הזכייניות להשקעה בקולנוע הישראלי, הוחלט כי אין לבטלה, אך עם זאת יש להמליץ על תיקון חקיקה שיאפשר הכרה בהשקעה זו למכסת תוכניות הסוגה העילית בהיקף של 100% במקום 50%.

הוועדה לבחינת שידורי הטלוויזיה, בראשות יעקב שחם, הגישה (יום ב', 23.12.13) את המלצותיה למועצת הרשות השנייה. דיוני הוועדה החלו בפברואר 2013 והגיעו לסיומם אתמול, אחרי 31 ישיבות. חברי הוועדה היו: פרופ' גבי וימן (נציג ציבור), אייל דה-פאו (יו"ר ועדת הכספים של מועצת הרשות), יוכי פלר, אייל מלובן וד"ר מיכל שפירא (יו"ר ועדת המחקר של המועצה).

היו"ר שחם גילה כי על חברי הוועדה הופעלו לחצים כבדים, כלשונו, מצד גורמים מהתחום - "אחת הדוגמאות הבולטות הייתה כאשר נציגי היוצרים, מפיקים ואיגוד נוספים ניסו לפוצץ את אחת הישיבות. לחצים קשים במיוחד הופעלו עליי, לחצים שהתבטאו גם בהפעלת משרדי עורכי דין שניסו לפגוע בי באופן אישי וזאת באמצעות פנייה למבקר המדינה, היועץ המשפטי ואפילו לבית המשפט העליון. למרות לחצים אלה המשיכה הוועדה בראשותי לפעול, לבחון את הנושאים באופן מקצועי נטול פניות, עד קבלת ההחלטות הנכונות, במיוחד בתחום כל-כך מורכב המכיל מספר גדול של גופים שביניהם קיימים ניגודי אינטרסים משמעותיים".