הנאמנים בהקפאת ההליכים של בית החולים הדסה, עוה"ד
ליפא מאיר ו
אשר אקסלרד, יקבלו שכר טירחה של 2.265 מיליון שקל. כך קובע (יום ה', 31.7.14) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
דוד מינץ.
מאיר ואקסלרד ביקשו לקבוע את שכרם לפי שעות העבודה בפועל שהשקיעו בגיבוש הסדר-הענק של בית החולים. לאור חישוב זה, ביקש מאיר 1.1 מיליון שקל, ואקסלרד - 870,000 שקל. השניים גם ביקשו תוספת מאמץ של 100%. כונס הנכסים הרשמי טען, כי יש להסתפק בתוספת מאמץ של 15% - ומינץ קיבל את עמדתו.
מינץ מזכיר, כי בהחלטה קודמת כבר העיר, כי קשה לפסוק תוספת מאמץ, שכן שעות העבודה משקפות את המאמץ. הוא אומר, כי קיימת בעייתיות בקביעת שכר הטירחה לפי השעות שהושקעו בהליך, שכן הדבר עלול לתמרץ יצירת עבודת-יתר וקשה לבית המשפט לפקח על השכר המבוקש. מאיר ואקסלרד טענו שהשקיעו שעות רבות בתהליך, ועל כך אומר מינץ:
"בעניין זה, פורצים הנאמנים דרך דלתו הפתוחה לרווחה של בית המשפט, ואין הם צריכים לשכנע את בית המשפט, לא באשר להשקעתם הרבה בטיפול בהליך, ולא באשר לתרומתם להצלחתו. בעניין זה הם ראויים לכל שבח ותודתו של בית המשפט נתונה להם. בית המשפט ליווה את ההליך - לעתים מרחוק ולעתים מקרוב יותר, וראה במו עיניו את תרומתם היפה של הנאמנים להצלחת ההליך. ובמסגרת זו, יש גם להודות לכנ"ר, לסגניו ולבא-כוחו שעמלו רבות בהליך ההקפאה. ברם, השאלה שיש לדון בה כעת היא תגמול ראוי של הנאמנים על עבודתם - לא פחות מכך, אך גם לא יותר מכך".
לדעת מינץ, בנסיבות הנוכחיות תשלום לפי שעות עבודה נותן מענה מדויק לעבודה שהושקעה, וגם פותר בעיה אחרת. מינץ מסתייג מהבקשה לשלם 250 שקל עבור שעת עבודה של מתמחה, באומרו שהסכום גבוה מדי. קשה גם לסבור, הוא אומר, שאין לעורכי דין שעות מתות. מצד שני, שני המשרדים אכן נמנעו מקבלת עבודות בשעות שהשקיעו בהקפאה.
"לכן, אפוא, בסופו של יום, תגמול מלא לפי שעות העבודה נותן ביטוי לכל אלו יחדיו. אם קיימת אי-התאמה לרעת הנאמנים, היא תבוא על מקומה באותה תוספת בת 15% אותה סובר הכנ"ר - שהלך יד ביד עם הנאמנים בכל הליך ההקפאה ויודע ומכיר את כמות העבודה שהושקעה על-ידי הנאמנים - שיש לתגמל עליה", מסכם מינץ.
