התלמוד מספר עליו על אלכסנדר מוקדון כי שאל את 'זקני הנגב', (יש אומרים כי הכוונה לחכמי ישראל שישבו באלכסנדריה מדרומה של ארץ ישראל, עירו של הקיסר הצעיר) מה נברא תחילה, האור או החושך. השליט הסקרן הגאוני הזה, בידל עצמו מן המאמינים כי החושך אינו אלא העדר של אור ועל כן אי-אפשר שצריך היה בריאה. הוא הניח שיש ממשות עצמאית, חושך שמה, שאינה גזרה של האפלת האור, וחקר לדעת אם לדעת חכמי ישראל נבראה ממשות החושך לפני שנבראה ממשות האור. מותר להניח כי הכיר יפה את הפסוקים הראשונים במקרא, "וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל-פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל-פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם.וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי-אֽוֹר" (בראשית א', ב'-ג'). 'חֹ֖שֶׁךְ' זה שקדם לאמירת "יְהִ֣י א֑וֹר", הייתה בריאה שאינה זהה ל"לילה" שנוצר מן ההפרדה בין האור ובין החושך, כאמור בכתוב, "וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ" (שם,ד'), ששתים עשר שעותיו ביום הבריאה באו אחרי שתים עשרה שעות היום.(כך מפרש גם הרשב"ם,רבי שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י). הבריאה הקרויה "חֹ֖שֶׁךְ", כמוה כבריאה ששמה "תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ", הייתה בעולם הנברא ביום הראשון לפני רגע בריאת האור בו ביום. אלכסנדר מוקדון ידע ושאל, וחכמי הנגב ודאי ידעו, ואף על-פי כן מספר התלמוד (תמיד ל"ב,א') כי סרבו לענות לו, דחו אותו באמירה, "מילתא דא אין לה פתר", 'שאלות שאתה שואל על הבריאה שקדמה לבריאה, על מה היה למעלה ומה היה למטה, מה היה הזמן בטרם ייווצר הזמן, ומה יהיה עליו על הזמן כאשר ייחרב העולם, איש אינו יודע להשיב עליהן'.
