נושא שילובם של ערבים ישראלים בהיי-טק המקומי זוכה יותר ויותר להתעניינות בתעשיה, בין היתר בזכות פעילותה של עמותת צופן. בימים אלה מתרחבת ההתעניינות בה ובנושא שהיא מקדמת גם ברחבי העולם.
ה-USA Today פרסם כתבה על תעסוקת ערבים ישראלים בהיי-טק. בכתבה, שמתבססת על סיור שערכה צופן לעיתונאים מרחבי העולם, צוין כי מעורבותם של הערבים בקהילת ההיי-טק של נצרת מקדמת את ההיי-טק הישראלי.
על-פי נתונים של הממשלה, מספר המהנדסים הערבים בהיי-טק הישראלי עומד כיום על 2,000 לעומת 350 בלבד לפני שבע שנים, כאשר נצרת רשמה את הזינוק הגבוה ביותר: כיום יש בה 600 מפתחי תוכנה לעומת 40 בלבד ב-2008.
אלא שלא הכול אופטימי וורוד: כ-400 סטודנטים ערבים אומנם מסיימים בכל שנה את לימודיהם בתחום ההיי-טק, אולם 44% מהם נאלצים לעבוד, בסופו של דבר, בתפקידי הוראה. אחת הסיבות לכך היא הקשיים שהם נתקלים בהם בבואם לעבוד בהיי-טק הישראלי, בגלל בעיות תחבורה, שפה ואחרות. את חלק מהם זה הוביל לנקוט צעדים קיצוניים, למשל לשקר, כדי לנסות בכל זאת להתקבל לעבודה במקצוע אותו למדו.
"הייתי מתוסכל עד כדי כך שהחלטתי לעשות משהו שאני לא אוהב לעשות - שיקרתי. שיניתי את כתובת המגורים שלי בקורות החיים לחיפה, שהיא עיר מעורבת, ומחקתי את העובדה שאני דובר ערבית", סיפר יוסף כרכבי. "שלחתי מחדש את קורות החיים שלי לאותן החברות ובתוך שלושה שבועות הייתי צריך לבחור בין שלושה חוזי עבודה שהציעו לי. הטלפון לא הפסיק לצלצל".
כרכבי עובד כיום בגליל סופטוור, מיזם ההיי-טק הערבי הראשון שקיבל מימון מהרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, דרוזי וצ'רקסי במשרד ראש הממשלה.
סמדר נהב, מנכ"לית משותפת ומייסדת צופן, אמרה כי "בין היהודים והערבים נפערה תהום. אין בינינו שום ממשקים. לעתים לומדים יחד באוניברסיטה ואז נפרדות הדרכים, וכל אחד הולך לעיסוקו".
נושא תעסוקת הערבים הישראלים בהיי-טק, על הקשיים ובעיקר ההזדמנויות שיש בו, יידון בכנס שתקיים העמותה עם '
אנשים ומחשבים' בגן התעשיה בנצרת ב-11 במרץ. לפרטים ולהרשמה לכנס
לחצו כאן.
