שופט בית המשפט העליון,
צבי זילברטל, מזהיר (יום ג',23.6.15) מפני ריבוי מתחמי ענישה שלא לצורך, דבר העלול להביא להעלאת רף הענישה בצורה בלתי ראויה.
זילברטל דן, כפי שכבר עשו מקצת מעמיתיו, בשאלת ה"אירוע" אותו על בית המשפט לקבוע (לפי תיקון 113 לחוק העונשין) בעת גזירת העונש. זוהי הקביעה הראשונה הנדרשת, והיא משפיעה על השאלה האם יש לגזור יותר ממתחם ענישה אחד על העבירות בהן הורשע הנאשם. זילברטל אומר: "דומה כי ראוי לאפשר פרשנות רחבה דיה להגדרת המונח 'אירוע אחד' אשר תשאיר מתחם להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט, וזאת הן בשל שיקולי יעילות
עבודתו של בית המשפט והן לשם הגשמת תכליתו של תיקון 113 לחוק.
"בהקשר זה ייאמר, כי קביעת מספר מתחמי עונש שלא לצורך עלולה במקרים מסוימים להביא להעלאת רף הענישה באופן שאינו ראוי, על-ידי פריטה לפרוטות של הרכיבים העונשיים בעניינו של הנאשם ויצירת תחושה לא נוחה של 'התחשבנות' עימו, העצמה
של חומרת מעשיו מעבר למתחייב וחריצת דינו בדרך מלאכותית.
"שנים טרם הבניית שיקול הדעת בענישה, באה לידי ביטוי בפסיקת בית משפט זה גישה דומה, כאשר נפסק שכאשר מדובר בסדרת עבירות מאותו הסוג שבנסיבותיהן הן דומות זו לזו יש מקום להטיל עונש כולל בגין מכלול העבירות, שכן 'קביעת עונש נפרד עבור כל אחת מהן נראית במקרה כזה כמלאכותית'".
הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את ערעוריהם של אחמד עיסא ופואד ריאן על חומרת עונשיהם לאחר שהורשעו בעבירות נשק מרובות (65 ו-38 חודשי מאסר, בהתאמה). זילברטל אומר, כי השופטת המחוזית
מיכל ברנט שגתה כאשר לא ראתה לפחות חלק מן האישומים כ"אירוע אחד", אלא התבססה שלא כהלכה על מבנה כתבי האישום נגד השניים. אולם למרות טעות זו לא נמצאה סיבה להקל בעונשים, וזאת בין היתר כחלק ממדיניותו של בית המשפט העליון להחמיר עם מי שמבצע עבירות נשק.
השופטים
ניל הנדל ודפנה ברק-ארז הסכימו עם זילברטל. את עיסא וריאן ייצגו עוה"ד אמיר ציון ומאיה גלעד-ז'ולסון, ואת המדינה - עו"ד
אייל כהן.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
