בית המשפט העליון קורא (יום ד', 15.7.15) לקבלנים לציין במפורש בחוזים עם הרוכשים, האם הוצאת חלקים מהרכוש המשותף נועדה לשם הצמדתם לדירה מסוימת, או לשם רישומם כ"דירה" שתישאר בידי המוכר.
השופט
יצחק עמית אומר: "לטעמי, יש לחייב את המוכר לגלות אוזנו של רוכש הדירה כי הוצאת הרכוש המשותף יכול שתיעשה או בדרך הרגילה של הצמדתו לדירה או בדרך של רישומו כ'דירה' שתישאר בידי המוכר... לא די לכתוב במפרט כי הקבלן שומר
לעצמו את הזכות להוציא חלקים מהרכוש המשותף. על המפרט הטכני או המסמך הנספח להסכם, להבהיר כי המוכר שומר גם את הזכות להותיר בידו את החלקים שהוצאו מהרכוש המשותף ולרשום אותם כיחידה בבעלותו".
המשנה לנשיאה
אליקים רובינשטיין הצטרף לעמית בנקודה זו: "מצטרף אני לקריאת חברי להעלאת הרף - מכאן ולהבא - כך שיצוין בחוזה המכר ובמפרט האם הוצאת חלקים מן הרכוש המשותף נועדה לשם הצמדתם לדירה פלונית, או לשם רישומם כ'דירה'
שתישאר בידי המוכר. אכן, הגדרתו הרחבה של המונח 'דירה' בחוק המקרקעין מצריכה חובת גילוי הולמת ומוגברת כדבעי".
לעומת זאת, נחלקו רובינשטיין ועמית בשאלה כיצד על המוכר לפעול כדי להותיר בידיו חלק מן הרכוש המשותף (למשל: חניות ומחסנים). לדעת עמית, ביכולתו לעשות זאת רק אם יש בבעלותו "דירה" - כאשר הכוונה היא גם לשטח אחר כלשהו וקטן בהרבה, היוצר "קולב משפטי" אליו יכול המוכר להצמיד את החלקים שהוציא מהרכוש המשותף.
רובינשטיין סבור אחרת: "דעתי היא כי קבלן יכול לשייר לעצמו חלקים שהוצאו מן הרכוש המשותף, מבלי לשייר לעצמו דירה שאליה ניתן להצמיד אותם חלקים - וזה עצמו 'קולב משפטי', שהוא עצמו סוג של עוגן משפטי; כמעט בחינת פיקציה משפטית
מוכרת".
הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון בערעורה של חברת פרידמן-חכשורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז. בפסק דין זה נקבע, כי החברה לא הותירה בידיה מחסנים וחניות בבניין שהקימה בראשון לציון לפני 20 שנה. בנושא זה קבע רובינשטיין:
"למערערת זכות חוזית להוציא את המחסנים והחניות מן הרכוש
המשותף, ולמכרם באופן חופשי לדיירים, ולהם בלבד, בכפוף לכל דין. כל עוד פרטי ההוצאה וההצמדה לא נרשמו במרשם המקרקעין, המחסנים והחניות הם חלק מן הרכוש המשותף, ואין למערערת זכות לעשות בהם שימוש". בית המשפט העליון החזיר את התיק למחוזי לשמיעת ראיות לגבי טענת הדיירים, לפיה נציג המכירות של החברה הבטיח להם שחלקים מסוימים מהרכוש המשותף יועברו לידיהם וישמשו לצרכיהם המשותפים.
השופט
נעם סולברג הסכים עם רובינשטיין. את פרידמן-חכשורי ייצגו עוה"ד יוסף אשכנזי ויונתן בר-יהודה, ואת הדיירים - עוה"ד
אלדר אדטו ומיטל רחמים.