הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה (יום ג', 10.11.15) דיון על התקציב המגדרי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים בנוכחות מנכ"ל המשרד, עו"ד אליעזר יבלון.
בפתח הדיון, אמרה יושב-ראש הוועדה תומא סלימאן: "בדיון אתמול דיברה השרה לשוויון חברתי, ח"כ
גילה גמליאל, על שלוש מגמות עיקריות שעלו במעקב אחרי התקציבים המגדריים של כלל משרדי הממשלה: פערי שכר בין גברים ונשים, תופעת המספריים - ככל שעולים בדרגות מספר הנשים יורד למרות שהן רוב בשירות הציבורי, והעובדה שנשים מקבלות יותר תקציבי סיוע כי הן נזקקות יותר. היום כנראה נקבל מידע קצת שונה, אשר הפתיע אותי לגלות".
"אך עוד לפני שתחיל ארצה לפתוח בחדשות טובות, לגבי תקציב מרכזי הסיוע. מנכ"ל המשרד מסר לי כי זה יישאר על 6 מיליון שקל, כמו בשנה שעברה, למרות שבתחילה הוקצו רק 4.1 מיליון שקל. אני כמובן מברכת על השימור, ואילו אנו נתחיל לעבוד על הרחבת הפעילות והגדלת התקציבים", אמרה יו"ר הוועדה.
עו"ד יבלון אמר: "אנו, כמשרד, יכולים להתגאות בכך שבתפקידים הבכירים במשרד יש אחוז גבוה מאוד של נשים, כולל שתי סמנכ"ליות ועוד מנהלות בכירות נוספות. המשרד הוא שוויוני מאוד ואין מאפיין של מגזרים בקרב האוכלוסיות הנזקקות".
עו"ד מרים בראון, היועצת המשפטית למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, הציגה את מצגת הניתוח התקציב המגדרי של המשרד, אשר סוקרת גם נתונים מפולחים מגדרית של אוכלוסיות שונות המקבלות שירותים מהמשרד, וגם נתונים של תקציבים לנושאים שונים, המפולחים מגדרית. עו"ד בראון אמרה כי "התקציב מוקצה בהתאם לשירותים הניתנים לפונים והמופנים לקבלת שירות, ללא הבדל מגדר. 56% מהתקציב מופנה לזכרים ו- 44% לנשים. הפילוח המגדרי נערך על 52% מהתקציב, מעל למחויבות של 40% שקיימת השנה".
ליזה ניקולאיצ'וק, מנכ"ל מסל"ן: "אני כאן כנציגה של 9 מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואלימות וכולנו רוצים להודות מכל הלב לצוות משרד הרווחה שעושים שמיניות באוויר כדי לתת לנו מענה. עם זאת, אני רוצה לתת דוגמה - לאחר בריחתו של האנס
בני סלע, הוציאה המדינה 37 מיליון שקל על החיפושים, ואילו תשעת המרכזים, על כל עובדיהם והשירותים שהם מספקים, מקבלים 6 מיליון ש"ח בשנה. השר
אריה דרעי העביר מיליונים לקברי צדיקים, ואני אומרת, בואו ניתן כסף לצדיקים שעוד לא בקבר".
עו"ד ליאת קליין, יועמ"ש איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אמרה כי "יש עדיין בעיה בשירותים הניתנים ובפריסה שלהם. יש נשים שממתינות שנתיים לסיוע נפשי, כאשר ברור שהן צריכות עזרה מיידית בטראומה שהן חוות, וביישובים רבים אין מרכזים כאלה. גם נושא סל הפיצוי והשיקום - הייתה ועדה גדולה והיה דוח ביניים, אשר כלל לא יושם. העלויות האלה בסוף חוזרות לחברה בריבית, ולכן המדינה ממילא מוציאה את הכסף, אז למה לא להעביר אותו במסגרת סל מסודר עוד קודם לכן?"
מירי אנדבלד, ראש אגף מחקר כלכלי במוסד לביטוח לאומי: "התקציב התפעולי שלנו, כלומר הקצבאות המועברות, הוא 70 מיליארד ש"ח בשנה והתקציב המנהלי (כוח אדם וכו') הוא 2 מיליארד. יש רוב נשי במוסד, 80% עובדות, אך בהנהלה הבכירה יש איחה אחת בדרג סמנכ"ל. בתקציב התפעולי ניסינו לפלח את הקצבאות בין גברים ונשים, ומצאנו שלוש קטגוריות. יש קצבאות שהן חד מיניות לחלוטין, כמו מילואים לגברים וחד-הוריות לנשים, יש קצבאות עם רוב גברי כמו נכות ונפגעי עבודה, ויש קצבאות עם רוב נשי כמו זקנה ואבטחת הכנסה".
יו"ר הוועדה: "אנחנו בהחלט נקיים דיון נפרד לגבי הביטוח לאומי, אשר סוגיית הקצבאות ממנו עולה כאן בכמעט כל דיון. עם זאת, אני חייבת לציין שאני המומה מאי הייצוג הנשי בהנהלה במוסד, לאור הרוב המכריע של עובדות בו".
דינה חבלין דהן, מנכ"ל עמותת מעון חרום לנשים, אמרה כי "סל השירותים של המקלטים הוא מאוד ארכאי והתקצוב שלו נבנה לפני הרבה שנים. תקצוב הרכיבים השונים לא שקוף לנו, אבל אנו יודעים שהייתה שחיקה, ועליה בדרישה למימון העצמי שלנו לאותם רכיבים. אנו קוראים למשרד לאפשר לנו לראות ולהבין את תקצוב הרכיבים, ולא מכן לדון מולנו על עדכונם".
נושא נוסף הוא הטיפול בילדים ששוהים עם האימהות במקלטים", המשיכה חבלין דהן. "הילדים כנראה מתוקצבים כנספח לנשים, אך אנו יודעים היום שהילדים האלה הם ילדים בסיכון בפני עצמם. הם ספגו וראו אלימות במשך שנים, והם צריכים לקבל שירותים נרחבים כדי שיוכלו לצאת ולהתפתח בפני עצמם".
עו"ד נח קורמן, מנכ"ל עמותת בת מלך: "לא רק שהילדים לא מתוקצבים אלא שחישוב התעריף לא נכון. אם אנחנו מקלט שמשרת אוכלוסייה שממוצע הילדים שלה גבוה יותר, אז בסיס התעריף הוא לפני 2 ילדים למשפחה. התעריפים האלה נקבעו בשנות ה-90 והיה דיאלוג ארוך מול המפקחת על המקלטים והם כל הזמנים מתעניינים ובודקים, אך זה נמשך למעלה משני עשורים".
נאילה עואד ראשד, מנכ"ל עמותת נשים ונערות נגד אלימות: "אנו מקבלות תקציב על סיוע לפגיעה מינית בנשים, אך מה עם ה-60% מהנשים שפונות לגבי אלימות כללית כלפיהן? מדוע המדינה לא רואה לנכון לתקצב גם את זה?"
נורית קאופמן, מרכזת תחום אלימות בויצ"ו, מסרה כי "תקצוב המרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה לא מאפשר גיוס כוח אדם מקצועי ומומחה לנושא. בהמשך לזה, לא יעלה על הדעת שגברים לא מועסקים במרכזים, כי גם הם נדרשים לסיוע וטיפול, אך השכר הוא כה מביש, שאין יכולת לגייס עובדים גברים".
"קו החרום של הרווחה (118) הוא קו מאוד חשוב", המשיכה קאופמן. "אך היום הוא לא ראוי ולא נותן מענה ראוי ואמפטי לאוכלוסיות שאמורות להתקשר לקו הזה. אנו בירושלים מפעילות קו ייחודי לגברים אלימים, שיכולים לפנות באופן אנונימי כדי להתחיל את המסלול לטיפול בעצמם, והמשרד לא מוכן לממן את הקו הזה".
יהודית סידיקמן, מנכ"ל "אל הלב", מסרה: "אני לא ראיתי את התוכניות למניעת אלימות בתקציב, כי הן לא מתוקצבות וזה לא פחות חשוב. זה נוגע גם לחינוך, גם לביטחון פנים, גם לרווחה וגם לבריאות, וחלק מהתסכול הוא לנסות להשיג תקציב מהמשרד 'הנכון'".
עו"ד יבלון: "תקציב הוא תמיד עניין של סדר עדיפויות בין הדרישות הקיימות, כתוצאה של מדיניות. הנחיית השר כ"ץ היא לבחון איך אומרים 'כן' במקום לנסות להגיד 'לא'. היות שתקציבי 2015-16 תכף יאושרו, אנו צריכים להסתכל קדימה על איך בונים את תקציב 2017 באופן שיתאים לצרכים שלכם".
"בנושא שכר העובדים הסוציאליים, אצטט את השר כ"ץ: 'אם לא יהיה שינוי בשכר העו"סים, אז העו"סים יהפכו לנזקקים של הדור הבא'. השיפור בתקציב המשרד הוא הישג גדול שלו, והוא ממשיך לטפל בזה באינטנסיביות, ואני מקווה שבקרוב ניתן יהיה להציג שינויים מהותיים".
"לגבי קו החרום, מספרו הולך להשתנות ל-116, כי זה להבנתי המספר הבינ"ל בנושא. אנו נמצאים בשלבי התקשורת ראשונים עם חברה שתייעץ לנו לבנות את הדרישות למכרז, ואני מניח שהוא יהיה הרבה יותר ראוי ממה שהוא היום", אמר עו"ד יבלון.
יו"ר הוועדה העירה כי "לפעמים לחברות המייעצות האלה, אין את הידע המקצועי הרלוונטי לזה, ואני מציעה שתקיימו ישיבת התייעצות עם הארגונים, כדי שישתתפו כבר בתהליך הבנייה של הדרישה" ועו"ד יבלון השיב: "אני מניח שגם למשרד יש את הידע והניסיון המקצועי הנדרש, אך אדבר עם האחראית על הנושא, בכדי שתשקול את הנושא. אין מניעה לקבל גם ממכן הצעות".
תומא סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "הסקירה שאנו עושים כאן נועדה גם כדי להראות לנו דברים שחסרים בתקציב, על פערים ועל דברים שיש לתקן, וזה חיובי מאוד. אני חושבת שהמשרד עשה עבודה טובה, ולמרות זאת עולות דרישות שאנו יודעים שעולות כבר שנים. אני מברכת על הגישה הפתוחה והמוכנה להערות ולשיתוף פעולה של המשרד. אנו פותחים מעכשיו דף חדש של שיתוף פעולה והתקדמות. מנכ"ל המשרד ואני קבענו להיפגש לפגישת עבודה שוטפת, בה נעלה את כלל הנושאים ונבחן את לקדם ולשפר אותם".