|
|
ייטב. לשון החוק [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
|
|
|
דברים הנאמרים במסגרת הליך סולחה ראויים לחסינות מוחלטת מפני תביעות לשון הרע, בדומה לחסינות הניתנת להליכים משפטיים. סגנית נשיא בית משפט השלום בירושלים,
יעל ייטב, אומרת שהדבר נובע מהוראות חוק לשון הרע.
ייטב התייחסה (22.11.15) לקביעת החוק, לפיה לא ניתן לתבוע בשל "פרסום על-ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית על-פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על-ידי בעל דין, בא-כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".
ייטב מזכירה, כי החסינות ניתנת לכל מה שנאמר במסגרת ההליך, ומציינת שהחוק מדבר במפורש גם על הליכים בפני בורר או גורם מעין-שיפוטי. "הליכי הסולחה מוכרים ומקובלים, והם הליכים ראויים ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט", היא אומרת. מדובר בהליך מעין-שיפוטי, אשר לשם הבטחת יעילותו ותקינותו - "חלות לגביו ההלכות החלות לגבי התבטאויות במסגרת הליך המתנהל בבית המשפט".
לאור זאת, דחתה ייטב תביעת לשון הרע שהוגשה בעקבות התבטאויות שנאמרו במסגרת הליך סולחה בין הצדדים לסכסוך כספי סביב הלוואות. את התובעים - שתביעתם התקבלה חלקית בנושאים אחרים - ייצג עו"ד מוחמד סייד אחמד, ואת הנתבעים ייצג עו"ד איתן להמן.
