שופט בית המשפט בבית שאן, יריב נבון, שוחח עם תובעת בעניינו של נאשם בלא נוכחותו של האחרון - מגלה (יום א', 10.6.18) החלטה של נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות. השיחה התקיימה לאחר פרשת השופטת רונית פוזננסקי-כץ והשיחות שניהלה עם תובע רשות ניירות ערך, ולאחר שהתברר שלא היה מדובר באירוע יחיד במינו.
לואי סעאבנה הועמד לדין על הפעלת תחנת דלק בלתי מורשית בקרקע חקלאית. הוא הודה במסגרת הסדר טיעון, אך לאחר שהחליף את סניגורו - ביקש לחזור בו מהודאתו בנימוק שלא נכח באולם וכתב האישום לא הוקרא לו. נבון דחה ביוני 2017 את בקשתו של סעאבנה, לאחר שציין שאין בה ממש מבחינה עובדתית, והרשיע אותו על-פי הודאתו.
בעת הטיעונים לעונש, ב-26.3.18, שב סעאבנה וטען שכתב האישום לא הוקרא לו וביקש לבטלו. נבון דחה את הבקשה באומרו שמדובר בטענות ממוחזרות וקבע את מתן גזר הדין ל-12.7.18. ב-30.3.18 ביקש סעאבנה לפסול את נבון, באומרו שנודע לו שלאחר הדיון הוא שוחח עם התובעת, עו"ד לילך גפני, ואמר לה ששב ובדק את הפרוטוקול, סעאבנה נכח בדיון ואין הוא מבין כיצד סניגורו, עו"ד עלאא א-דין עתמאנה, טוען את ההפך.
בהחלטתו שלא לפסול את עצמו אמר נבון: "כנטען בבקשה, אכן בתום יום דיונים ממושך בתיקי תכנון ובנייה, בסמוך לאחר השעה 17:00, פנה מותב זה
לתובעת בתיק, עו"ד לילך גפני, וציין בפניה כי בחן שוב את טענת עו"ד עתאמנה לפיה המבקש לא נכח בדיון בו הודה במיוחס לו. אודה כי טענת עו"ד עתאמנה בהקשר זה, אשר נטענה במהלך הדיון שהתקיים במעמד הצדדים, הטרידה את מנוחתי שמא נפלה שגגה בהחלטות קודמות שניתנו בעניינו של המבקש.
"בשל כך, כאמור, בחנתי את דבריו ומשהסתבר כי אין בהם ממש ציינתי זאת בפני התובעת, אגב אורחא, בלא שלדברים נלוותה אמירה כלשהי אשר יכולה להתפרש כהבעת עמדה באשר לגורלו של הליך זה. הדברים אף נאמרו בנוכחות עו"ד קייס נאסר, אשר נכח באולם בית המשפט בשעה מאוחרת זו, ללמדך כי מותב זה סבר כי בדבריו אין שמץ של פגם ואין בהם כדי להצביע על גיבוש עמדה בנוגע למבקש".
חיות אומרת, כי החליטה "לא בלי התלבטות" לדחות את ערעורו של סעאבנה. "אכן, ככלל יש להימנע מקיום דיון במעמד צד אחד שלא במסגרת סדרי הדין הרגילים. עם זאת, עצם קיומו של דיון כזה לא יוביל, כשלעצמו, לפסילת בית המשפט. עילת פסלות בנסיבות אלו תקום רק אם יוכח חשש ממשי אוביקטיבי למשוא פנים של המותב היושב בדין". במקרה זה, "אף שחילופי הדברים
הללו בין בית המשפט לתובעת לא היה להם מקום ובהחלט מוטב היה להימנע מהם,
אין בהם בנסיבותיו של המקרה דנן כדי לעורר חשש ממשי-אוביקטיבי לקיומו של
משוא פנים כלפי המערער". חיות מסבירה, כי הדברים התייחסו לנקודה בה כבר הכריע נבון, באולם אכן נכח עורך דין נוסף ונבון הצהיר שדעתו אינה נעולה בנוגע לעונשו של סעאבנה.
