עיריות ממשיכות לתכנן קניונים ומרכזים מסחריים בהתעלם מחלקו הגובר של הסחר האינטרנטי בכלל הסחר הקמעונאי בישראל - אומר (יום ב', 22.10.18) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

בשנים 2016-2014 צמח השוק הקמעונאי המקוון בישראל בשיעור שנתי של 25%, ובשנת 2016 הוערך ב-7 מיליארד שקל והיה 6% מהשוק הקמעונאי כולו. בשנת 2020 הוא צפוי להגיע ל-15 מיליארד שקל ויהיה 12% מהשוק הקמעונאי כולו באותה שנה.

בשנת 2017 הייתה ישראל בין 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת כמות הקונים מחו"ל והמוכרים לחו"ל. ישראלי רוכש בממוצע 36 פעמים בשנה - תדירות גבוהה לעומת מדינות מפותחות אחרות. ניכרת צמיחה משמעותית הן בשיעור הישראלים הרוכשים מוצרים באינטרנט והן בתדירות הקנייה ובמספר הקטגוריות שהרכישות נעשות בהן.

החלטת הממשלה משנת 2014 שעניינה הסרת חסמים בייבוא אישי לא יושמה במלואה. זאת, למרות שהייבוא האישי, המהווה חלק ניכר מהשוק הקמעונאי המקוון, הוא ערוץ להגברת התחרות ולהפחתת יוקר המחיה. מינהל המכס אינו סורק את החבילות המגיעות ארצה באמצעות הדואר (99% מהחבילות) ואינו יכול לגבות את המכס עליהן. נציגי המכס ממשיכים לעבוד בבית המיון הישן בתל אביב, שכן בבית המיון החדש במודיעין אין בית מכס - מה שמחייב להעביר אליהם חבילות חשודות (1,000 ביום) וגורם לעיכוב במסירתן.

הרשות להגנת הפרטיות לא מסרה למשרד מבקר המדינה מידע על היקף הפרות חוק הגנת הפרטיות שהובאו לידיעתה בנושא העברת מידע מאתר מסחר מקוון אחד למשנהו שלא למטרה שלשמה נמסר המידע. כמו-כן, היא לא מסרה מידע הנוגע להיקף השימוש שהיא עשתה בסמכותה להטיל קנס כספי על המפירים 2004.


נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות טרם אספה מידע עד כמה התיקון לתקנות הנגישות תורם להנגשת אתרים עבור אנשים עם מוגבלות. מאז כניסת התיקון לתקנות לתוקף, לא אספה הנציבות מידע על שיעור האנשים עם מוגבלות המשתמשים במרשתת, לרבות אתרי מסחר מקוון.


מינהל התכנון וכמה עיריות גדולות לא נתנו את דעתם בצורה מספקת על השינוי בתמהיל הצריכה בין רכישה בחנויות פיזיות לרכישה מקוונת ורכישה בחו"ל. הם לא אספו נתונים רלוונטיים ולא בחנו כיצד תופעה זו עשויה להשפיע על כמותם, על גודלם ואף על מיקומם של מרכזים מסחריים קיימים ועתידיים. העיריות שנבדקו מקדמות תוכניות מתאר להקמת מרכזים מסחריים כאילו המסחר כולו נעשה במרחב הפיזי.