לשכת עורכי הדין מציעה לבצע רפורמה בדין המשמעתי של עורכי הדין. בימים אלה אישר הוועד המרכזי של הלשכה את ההצעה לרפורמה בדין המשמעתי, שגובשה על-ידי צוות מקצועי, בהשתתפות אב בית הדין המשמעתי הארצי, עו"ד ליפא מאיר; אב בית הדין של מחוז תל אביב, עו"ד ד"ר משה ויינברג; יו"ר ועדת הליכים משמעתיים, עו"ד אוריאל גניהר; יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד דרור ארד-אילון ונציגים נוספים.
הרפורמה כוללת שינויים דרמטיים בדין המשמעתי. בין היתר, מוצע לשנות את הליך בחירת הדיינים לבתי הדין, באופן שתוקם ועדת מינויים מקצועית, בראשה יעמוד נשיא בית הדין המשמעתי הארצי לערעורים, והדיינים ייבחרו על-ידי הוועדה על-פי כישוריהם.
בנוסף, מוצע להקים בלשכת עורכי הדין רשות קבילה מקצועית, אשר תשמש כמעין "פרקליטות לענייני משמעת", ותרכז את הטיפול המקצועי בתלונות המוגשות, תגיש חוות דעת מקצועיות לגבי כל תלונה ותנהל את ההליך המשמעתי. זאת, להבדיל מהמצב כיום בו שלב בירור התלונה נעשה בהתנדבות על-ידי חברי ועדת האתיקה, וכתוצאה מכך ההליך המשמעתי עלול להיות ממושך.
שינוי חשוב נוסף הוא הגברת השקיפות של ההליכים המשמעתיים. לפי מחקר השוואתי שנערך בלשכת עורכי הדין בארץ ובעולם, הליכים משמעתיים של עורכי דין אינם מתנהלים בדרך כלל בפומבי. עתה מוצע שתוגבר השקיפות של הליכי העמדה לדין. על-פי ההצעה, הדיון המשמעתי יתנהל בדלתיים פתוחות, אלא אם בית הדין החליט לסגור את הדיון מנימוקים שירשום בהחלטתו. כמו כן, מוצע שיותר פרסום של פסקי דין משמעתיים, למעט במקרים חריגים, שייקבעו על-פי החלטת בית הדין. המדובר בשינוי מהותי לעומת המצב הקיים.
עו"ד דרור ארד-אילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, אמר: "מבקר המדינה וגם הוועדה בראשות השופט אלוני קבעו, כי ביסודו של דבר, ההליך המשמעתי הינו הליך מקצועי המשיג את מטרותיו. הצעת הלשכה באה לשפר ולעדכן את הדין באותן נקודות בהן נדרש שינוי בשל הגידול הרב בקרב העוסקים במקצוע ולהגברת ההגנה על הציבור הרחב".
