רב-פקד בדימוס שלומי חכמון, אשר חקר את
שלמה פילבר בתיק 4000, אומר כי הייתה חובה לבדוק לפרטיה את גרסתו של פילבר, היה מקום לבצע שורה של פעולות חקירה שלא בוצעו, והוא מגדיר מצב זה כ"תקלה, טעות". חכמון דיבר (28.2.23) בהמשך החקירה הנגדית לסניגורו של
בנימין נתניהו, עו"ד בועז בן-צור.
בתחילת היום אמר חכמון: "היה לי קשה עם החקירה הזאת, שפילבר הולך צעד קדימה וצעד אחורה, ואת זה הטחתי בפניו. יותר מדי [אמירות של] 'הבנתי', יותר מדי פרשנויות [של פילבר]. אמרתי לו: הבנת לא נכון, פירשת לא נכון. אני פליליסט, חיפשתי את האמירה המפורשת [של נתניהו]. העדות שלו מצריכה הרבה דברים נוספים".
בן-צור: "הקשיים לא הוצפו בפני פילבר". חכמון: "לכל אורך העדות אני מטיח בו שהוא משקר. צריך להסתכל על העדות בספקנות וצריך להיכנס ברחל בתך הקטנה. אם עשינו את זה או לא - זה לא תיק שאני ניהלתי; אני חקרתי את פילבר עד שהפך לעד מדינה". בן-צור ציין, כי החוקרים הציעו לפילבר הסברים שיישבו את גרסתו על פגישת ההנחיה עם נתניהו, במקום לעמת אותו עם סתירות בגרסתו. חכמון השיב: "אני לא יודע לתת תשובה מדויקת למה אנחנו מעלים את זה [ההסברים]".
החוקרים הפיקו את תכתובות המסרונים של פילבר בתשעת הימים שלפני אישור המיזוג בין בזק ל-yes (יוני 2015). חכמון אמר כי אינו זוכר האם הוא ועמיתיו קראו תכתובות אלו; "צריך היה לקרוא". בהמשך הוסיף: "אם זה לא היה מונח לפני, זו תקלה. זה היה חייב להיות חלק מחקירתו של פילבר, חד-משמעית". בן-צור: "כעובדה זה לא היה".
עוד הראה בן-צור, כי עדותו של המשנה למנכ"ל משרד התקשורת,
מימון שמילה, על האופן בו אישר נתניהו את המיזוג - רק לאחר שבירר פרטים - ניתנה ברשות ניירות ערך כבר ב-2017, בעוד פילבר נחקר בפברואר 2018. חכמון: "אם החומר היה מונח בפנינו, היינו צריכים לקחת אותו בחשבון. אין ספק בכלל. יכול להיות שחומרים לא עברו אלינו.
"[חוקרי הרשות] אודי [אבוקסיס] ופולינה [גובזמן-קריב] היו הסמכות המקצועית. אין לנו שום יתרון יחסי בתיק הזה, לא התחלנו אותו מההתחלה, ומכאן הפקשושים. אתה מצטרף לגוף אחר ומה שאפשר ללמוד בתוך עשרה ימים [לפני החקירה הגלויה] הוא די מוגבל. איש לא יכול לקרוא את כל מה שאספה הרשות. לכן הרשות היא הגוף החוקר והשוטרים הם המעטפת שעוזרת. אני מסכים חד-משמעית שדבר כזה היה חייב להיות מובא בפנינו ושנציג אותו בפני פילבר".
