מוזס לנתניהו: אם החוק יעבור, תכהן כמה שתרצה

מוזס העיר, כי ערוץ 10 נכשל באשמת מנהליו: "הבעלים צריכים לדעת לנהל אמצעי תקשורת, לא לשים כסף ולבוא בשמונה [בערב], להסתובב ולהראות שאנחנו באים ל... צריכים לנהל את העיתונאים. וזה קל, אתה חושב, לנהל את העיתונאים? כל אחד טאלנט עם החזה הנפוח שלו? צריך לדעת לעשות את זה, ואף אחד מהבעלים הקודמים [לא ידע]. [יוסי] מימן לא יודע לעשות את זה, ורונלד [לאודר] לא ידע לעשות את זה... אתה היית צריך לעשות הפוך: למצוא מישהו שאתה סומך עליו שהוא יהיה הבעלים של ערוץ 10, שלא יפחד לריב עם [חברת] החדשות".

נתניהו התייחס גם לערוץ הראשון (כיום – כאן 11): "הוא נהיה יותר גרוע מערוץ 10". מוזס: "ודאי, כי הם צריכים להראות כי שמו שמה עורך ראשי לא-נכון – אם אני אגיד את זה בעדינות". נתניהו: "פשוט הכי גרוע שיכול להיות". מוזס: "כי הם רוצים להראות עכשיו שהם בלי מחויבות. אם אפשר היה את ניר [חפץ] לשים שמה, זה לטובת שנינו. מנכ"ל רשות השידור. זה רעיון, אבל זה too much אני חושב, כי הוא יודע לנהל תקשורת". נתניהו: "הוא היה בבית ספר טוב, הא?" מוזס: "הוא למד במעריב. הוא יעשה מה שאתה, מה שאתה תרצה – יהיה".

השניים דיברו גם על האפשרות של מכירת ידיעות אחרונות, כאשר נתניהו ניסה למצוא שורה של קונים. נתניהו התעניין האם "הגרמני" יצר קשר עם מוזס – מתיאס דורפנר, מנכ"ל הוצאת אקסל שפרינגר – ומוזס השיב שסיכמו שנציגיו יגיעו ארצה לאחר חג המולד. מוזס התייחס גם לרוכש האפשרי "השני" ואמר לנתניהו שהוא "יכול להיות יותר מעשי, זה תלוי בך".

בהמשך הגיעו נתניהו ומוזס למשפטים הידועים ביותר בשיחותיהם. נתניהו: "על מה אני מדבר? אני לא מדבר [לא ברור] מבחינת תרבות תקשורת סבירה, זה לא רק השאלה שאתה מוריד את רף העוינות אלי מ-9.5 ל-7.5". מוזס: "זה ברור. צריך לדאוג שאתה תהיה ראש ממשלה". נתניהו: "אני חושב שבשביל המדינה צריך לדאוג". מוזס: "אתה המשוגע שרוצה להיות, אז לבריאות – תהיה".

השניים דיברו על מציאת פשרה בנוגע לחוק ישראל היום, ומוזס ציין שיש לעשות זאת במהירות משום שהוא "צריך להזיז את הספינה" – לשנות את קו הסיקור של ידיעות אחרונות. לאחר מספר דקות המשיך מוזס: "בהנחה שיש חוק שאתה ואני הסכמנו עליו, I will do my outmost [אעשה כמיטב יכולתי] שאתה תהיה פה [בבית ראש הממשלה] כמה זמן שתרצה. אני אמרתי לך את זה ואני חוזר ומסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה". נתניהו העיר, כי על מוזס לעשות זאת אם הוא מאמין שזה מה שטוב למדינה".

עוד שוחחו נתניהו ומוזס על הבאת כותבים פרו-ימניים לידיעות אחרונות, כגון אבי רצון. מוזס האיץ בנתניהו: "נו, תביא לי מישהו שיכתוב מחר בבוקר מאמרים, נו, תביא! אני מבין, אתה רוצה כבר מחר בבוקר, בלי קשר לכלום. לפני החוק [ישראל היום], לפני הכל, רצון טוב, בסדר? להראות לך, מה שתביא". אפשרות נוספת שהעלו היה רונן שובל, מייסד תנועת "אם תרצו", ומוזס אמר לנתניהו שיציע לו שניים-שלושה שמות.

מוזס ניסה לשכנע את נתניהו, שאין הוא יכול להכתיב לעיתונאים הבכירים – אמנון אברמובי, נחום ברנע ושמעון שיפר – מה לכתוב. הוא הוסיף, שנתניהו יצטרך "מתישהו לצאת מתוך קופסה כלשהי ולא לפחד שיבוא נחום, שיבוא ynet". לדבריו, "תהיה פה רעידת אדמה, גם צריך להיות חכמים איך עושים את זה" – דהיינו את שינוי הקו של ידיעות.

נושא נוסף שנדון בהרחבה היה מספר עמודי המודעות בישראל היום, שגם אותו ביקש מוזס להגביל בטענה שהעיתון מוכר אותן במחירי היצף וכך פוגע בידיעות. לדבריו, ישראל היום מעניק לממשלה הנחות של 30%, 50% ואף 70% וכך זוכה בפרסום המודעות הסטטוטוריות. "המדינה נותנת להם כסף ככה וזה לא תקין", התלונן. הוא הציע להגביל בחוק את תפוסת המודעות בחינמון מתוך כלל העמודים, ונימק: "אני לוקח מגבלות כלשהן שהעיתון קיים, הוא קיים חינם, אבל לא הורס את העיתונות הכתובה". בהמשך הציע מוזס, שמתוך 48 עמודים של חינמון – חמישה בלבד יוכלו להיות למודעות.

מוזס עבר לדבר על חוק ישראל היום, שמטרתו הייתה לאסור חלוקת חינמונים. לדבריו, הוא עצמו יכול היה להגיע להסכמות עם כבל, בעוד על נתניהו היה להבטיח את הסכמתו של יריב לוין (אז יו"ר הקואליציה וכיום שר המשפטים). מוזס הסביר, כי אם ישראל היום מחלק חינם 400,000 עותקים ביום שישי – ידיעות אחרונות מאבד רבבות קוראים שאינם קונים אותו. הוא הוסיף, כי יש להשיג גם את הסכמת הייעוץ המשפטי של הכנסת, כך שהסיכוי שבג"ץ יתערב בחוק יהיה אפסי.

מוזס ייחס לידיעות אחרונות את נצחונו של נתניהו בבחירות 1996, בזכות הכותרת שהעניקה לו את הניצחון בעימות הטלוויזיוני עם שמעון פרס. "רק נהיית ראש ממשלה בגלל הכותרת הזאת... אפשר לא לתת כותרת 'ביבי ניצח בעימות' שזה נתן לך בדיוק את ה-0.3 או 0.5 [אחוזים]. כותרת ראשית שחברים שלי ממפלגת העבודה הרגו אותי", טען.