אמסלם ימונה לאחראי מטעם רה"מ על הוועדה לאנרגיה אטומית

ראש המטה הכללי, רב אלוף הרצי הלוי, מעריך שאירן התקדמה בהעשרת האורניום שלה בשנים האחרונות יותר מאי פעם וכי יש באירן התפתחויות שליליות שיכולות להביא לפעולה צבאית.

ראש אגף המודיעין בצה"ל, אלוף אהרון חליוה, התריע כי מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, קרוב לעשיית טעות שעלולה לדרדר את כל האזור למלחמה.

שר הביטחון יואב גלנט, חשף (יום ב', 22.5.23) גזרה חדשה בה פועלים לאחרונה הכוחות הימיים של משמרות המהפכה, ליצירת ״בסיסי טרור צפים״. בכנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), באוניברסיטת רייכמן, גלנט פירט על הדרכים להתמודדות עם איום הגרעין האירני ופעולות הטרור שנוקטת אירן באזור.

בחודשים האחרונים אנו עדים לשינויים משמעותיים במדיניותה של אירן בתחומים המדיני, האסטרטגי והכלכלי. השינוי החל במרס 2023, עם הסכם חידוש היחסים הדיפלומטיים עם סעודיה לאחר נתק של כשבע שנים. חידוש היחסים הביא להידוק היחסים הכלכליים של אירן עם סין, צעד משמעותי בשבירתם של העיצומים הכלכליים מצד המערב. הצעד היווה כדור שלג שהמשיך בחידוש היחסים של העולם הערבי עם סוריה, בעלת הברית של אירן, וקבלתה חזרה לחיק הליגה הערבית.

מאמרו האסטרטגי של ליאור חורב (4.5.2023)¹ איננו ניתוח מצב אלא פרשנות פוליטית-אידאולוגית על מציאות, כביכול, שבמהותה שונה מהסיפור האמיתי בו אנו חיים. בקונטקסט האירני נתונה ישראל לסירוגין באימות רב-חזיתי פוטנציאלי כבר כ-15 שנים. המלחמה הרב-זירתית ניצבת לפתחנו מאותו רגע שגילינו כי אירן החליטה על תוכנית גרעין צבאית כשהיא נחושה לממשה כחלק מתוכנית אסטרטגית להשגת הגמוניה אזורית (ועולמית?) עם גישה יבשתית לים התיכון ("הסהר העליון"). ישראל מצויה בנחיתות אסטרטגית קונבנציונאלית אינהרנטית שמקורה בא-סימטריה הבסיסית בין המדינות, חרף עוצמתה הצבאית.