חשש מאסון מירון 2: סכנת חיים בהילולת אור החיים

"המצב עגום ומסוכן", אמר ח"כ ארז מלול, המשמש גם כיו"ר השדולה להר הזיתים. "חס וחלילה, יכול לקרות אסון אם אין גורם שמתכלל, אין תקציב ואין גוף אחראי ללא כלים". "בעוד פחות מחודש תתחיל הילולת אור החיים הקדוש בהר הזיתים", אמר וקרא למשרד האוצר ולמשרד לענייני ירושלים לשתף פעולה. אמש אמר במליאת הכנסת: "אלפים רבים של אנשים צפויים להשתתף מכל רחבי הארץ לצד רכבות אוויריות מרחבי העולם. בהיעדר תקציב, משרדי הממשלה מתנערים כולם מהאירוע ההמוני. הכתובת על הקיר. החיים בסכנה".

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ סימון מושיאשווילי, אמר כי הוא קורא לממשלה להעמיד מימון לאירוע ולקבוע גוף אחד שירכז את ההיערכות. הוא הפציר בכל הגורמים הנוגעים לעניין למלא את אחריותם בהבטחת החזרה הבטוחה של כל משתתף מההילולה. "עלינו לדחוף שמשרדי הממשלה יכניסו את ידיהם לכיס ושכולם יתנו את חלקם", אמר. "ננסה לקבוע דיון המשך כי הזמן דוחק".

צוריאל קריספל, מנכ"ל מועצת בתי העלמין, האחראי על תחזוקת בית העלמין בהר הזיתים, שפך אור על האתגרים הכרוכים בקיום ההילולה. קריספל הביע דאגה לגבי המחסור הנוכחי בתקציב ובמשאבים הדרושים כדי לקיים את האירוע בהצלחה. הוא הזכיר פנייה למשרדים השונים, אך עד כה לא התקבלו תשובות מספקות. הוא העריך שנדרש תקציב של כ-2.2 מיליון שקל, הכולל בין היתר העסקת מפיק, יועצי בטיחות, שיפור הנגישות ופריסת סדרנים.

עו"ד חיים נרגסי, סגן נציב תלונות הציבור בעיריית ירושלים, הודה על התמיכה התקציבית השנתית של בין 200 ל-300 אלף ש"ח שהעניקה העירייה לחגיגה. עם זאת, אמר שהשנה טרם נקבע הסכום המדויק, ונדרש גם מימון ממשלתי נוסף. נרגסי הדגיש את האתגרים המהותיים הכרוכים בכך, וציין כי המשטרה תישא באחריות לאבטחתם של עשרות אלפי המשתתפים. יתר על כן, השטח המצומצם והשבילים הצרים מציגים מכשולים הנדסיים שיש לטפל בהם כראוי. נרגסי הביע דאגה מכך שלא הוגשה בקשה רשמית לקיום האירוע, וקרא לפעולה מהירה בתהליך התכנון.

סנ"צ דביר תמים, מפקד תחנת שלם במשטרה, אמר כי מדובר בהילולא שהאתגרים בה הם משמעותיים והמשטרה תיתן את כל המעטפת הביטחונית. "מעבר לאבטחה של כ-100 אלף איש תוואי השטח הוא מאתגר הנדסית וצר מלהכיל את כל באי ההילולה". הוא הוסיף כי עדיין אף גוף הגיש בקשה לקיום האירוע. "יזמתי ישיבה עם כל הנציגים בסיומה לא הייתי רגוע בלשון המעטה. אין זמן עד ההילולא ואנחנו אמורים להיות בלב העשייה מבחינת התכנון וצריכים לפעול כבר עכשיו כדי להיערך בהתאם".

דודי עזריאלי, ממפיקי ההילולה של השנה הקודמת, הודה על הלקחים מהאירוע הקודם, והדגיש את חשיבות התקציב הראוי על-מנת להבטיח שלא ייפגעו אמצעי הבטיחות. עמיחי לוי ממשרד התחבורה התייחס לחששות הנגישות שהעלה היו"ר מושיאשוילי, והזכיר את התיאום של המשרד עם המשטרה למתן שירותים עירוניים נגישים לאנשים עם מוגבלות לאורך כל תקופת החגיגה. עם זאת, הוא הודה שהאתגר טמון בשיפור הנגישות בהר ובשבילים.

גם נציגים מארגונים שונים המעורבים בשירותי חירום חלקו את התובנות שלהם. תמיר אורי שחם, מנהל מרחב ירושלים במד"א, אישר את ההיערכות לטפל בכל אירוע במהלך החגיגה לאחר הקמת תהליך הערכה מסודר. גלעד סולומון מאיחוד הצלה הבטיח כי הם בתיאום עם מד"א, מוכנים לתת מענה מהיר ולסייע בכל צורך שיתעורר. עם זאת, ברוך יונה מכבאות והצלה הזהיר כי ללא תקשורת בזמן והיערכות נדרשת, מתן מענה הולם יהפוך למאתגר יותר ויותר.

ח"כ אברהם בצלאל הדגיש את חשיבות המעורבות הממשלתית, וקרא לתמיכה כספית ממשלתית ולהשתתפות פעילה של כל בעלי העניין. הוא הדגיש כי הזמן דוחק ואמר: "אם לא נתקדם עכשיו לא יהיה זמן להיערך. איפה המשרד לענייני ירושלים?".

עו"ד איגי פז ממשרד המשפטים ציין את הצורך בהחלטת הדרג המדיני בנוגע לקביעת זהות הגורם הממשלתי שיהיה מעורב באירוע. הוא הסביר כי תפקידה של מועצת בית העלמין, המנהלת את השטח, מתמקד בעיקר במעקב ובתחזוקה של בית העלמין. פז הציע שניתן לשנות את ההגדרות הקיימות כדי לתת מענה לתקנות הבטיחות, הנגישות והצבת סדרנים והמליץ על התערבות משרד האוצר בנושא. צוריאל פורת מהמשרד לשירותי דת הוסיף כי למרות שהמשרד הקצה תקציב מכספי קואליציה, משרד האוצר אסר את השימוש בו לחגיגה.