למרות חילופי דברים קשים והרמות קול בין התביעה לבין ההגנה במשפט נתניהו, התברר (5.7.23) ששני הצדדים מסכימים להגיש לבית המשפט את הודעותיו של
ארנון מילצ'ן במשטרה ואת ראיונות העד עימו בפרקליטות. כל אלו יוגשו רק לצורך בחינת התפתחות גרסאותיו, ולא כדי לבקש להעדיף אותן על פני עדותו בבית המשפט. בית המשפט דחה את בקשת התביעה להגיש מקטע מסוים מן ההודעות במשטרה ולבקש להעדיף אותו על פני העדות בבית המשפט. החקירה החוזרת, בה תסתיים עדותו של מילצ'ן, תתקיים מחר (6.7.23).
המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות התביעה בתיק, ליאת בן-ארי, ביקשה - לאחר תום החקירה הנגדית של מילצ'ן ולפני החקירה החוזרת - להגיש את ההודעות והרענונים. היא גם ביקשה שבמקטע מסוים - הנוגע לתרומתו של מילצ'ן לביטחון המדינה - יעדיף בית המשפט את האמירות במשטרה (על-פי סעיף 10א לפקודת הראיות). היא הוסיפה, כי ייתכן שבהמשך תבקש המדינה להעדיף באותה צורה מקטעים נוספים, ואולי גם לחקור את מילצ'ן במתכונת של חקירה נגדית - למעשה מתכונת של עד עוין מבלי להכריז עליו ככזה.
"בין החקירה הראשית לחקירה הנגדית התגלו פערים משמעותיים במספר לא קטן של נקודות", טענה בן-ארי. היא הזכירה, כי מילצ'ן נחקר על-ידי המשטרה שש פעמים: שלוש פעמים בארץ בדצמבר 2016, פעם אחת בארה"ב בדצמבר 2017 ולאחר מכן פעמיים באנגליה באזהרה. החקירה הנגדית התבססה במידה רבה על החקירות המוקדמות, טענה.
לדברי בן-ארי, "בהתאם לדין, במצב כזה - כאשר יש פער משמעותי בין חקירה ראשית לחקירה נגדית, הנובע מהתפתחות גרסה כבר בזמן החקירה - חשוב שהחקירות והראיונות יהיו בפני בית המשפט כדי שיוכל להכריע. אני אגיש טבלה של סתירות שתמחיש את הפערים בין החקירה הראשית, החקירה הנגדית וההודעות". מאוחר יותר כינתה זאת "הגרסאות הפתלתלות של העד במהלך הדרך".
בן-ארי הוסיפה, כי "יש משקל לקושי של העד להעיד נגד ראש הממשלה שהיה מקורב אליו במשך שנים, קושי שניכר כבר בעת חקירתו במשטרה. הקושי הזה התעצם בעדותו בפני בית המשפט". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "כרגע לא מסכמים על מהימנות העד וזה לא רלוונטי". בן-ארי: "הפערים הללו נובעים לדעתנו בשל הסיטואציה שנוצרה". פרידמן-פלדמן: "ההגשה היא כדי להראות פערים; אם הם קיימים - לא חשוב למה הם נוצרו". בן-ארי: "כבר בחקירותיו במשטרה עלה וצף הקושי להעיד נגד ראש הממשלה". השופט משה בר-עם: "הסיבה לפער איננה נחוצה לבקשה".
המקטע שביקשה התביעה להגיש לפי 10א נגע לקשר בין תרומתו הביטחונית של מילצ'ן לבין פנייתו לנתניהו ופעולותיו בעניינו, במיוחד בנוגע להארכת הוויזה לארה"ב ובקשותיו להוציא את נתניהו מישיבות כדי לשוחח עימו, אותם הסביר בתרומתו הביטחונית. "הנרטיב הביטחוני ששרר מעל החקירה הנגדית לא מצא את ביטויו בחקירה הראשית ובהודעות במשטרה", טענה. לדבריה, במשטרה אמר מילצ'ן, כי כלל לא דיבר עם נתניהו על פעילותו הביטחונית וייתכן שהלה לא ידע עליה.
סניגורו של נתניהו,
עמית חדד, הרבה להתפרץ לתוך דבריה של בן-ארי, בטענה שמדובר בהליך פסול ושההגנה לא ערוכה להתמודד עם הבקשה. השניים אף החליפו ביניהם מילים קשות, למרות נסיונותיה של פרידמן-פלדמן להפסיק את חילופי הדברים. בהמשך טען חדד, כי מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט ובתכסיסנות. "יש פה עניינים [ביטחוניים] שאי-אפשר לדבר עליהם. אמרו לנו שלא נחקור על זה ונראה אם אפשר להגיע לעובדות מוסכמות, ואז באים לבית המשפט וטוענים את ההפך", הוסיף.
לדברי חדד, ב-31.8.17 אמר מילצ'ן בחקירתו: "אחרי כל מה שהוא [נתניהו] יודע, מה שעשיתי. הוא יודע הרבה, לא הכל, אבל מספיק בשביל לעזור". באותה חקירה הייתה עוד אמירה, שלדברי חדד לימדה שנתניהו ידע על תרומתו הביטחונית של מילצ'ן. הוא אמר שציפה לעזרה מנתניהו לאור מה שעשה, כולל מילה האסורה בפרסום, ושנתניהו בהחלט ידע על כך. "זה חוזר על עצמו אין-ספור פעמים בחקירת המשטרה. הוא דיבר על זה גם בחקירה הראשית. אומרים לנו לא לחקור על זה, ואז עושים לנו אמבוש ואומרים לנו שיש כאן סתירה - כאשר אין כאן סתירה", טען חדד.
