ארה"ב מנסה לפענח קוד מחשב סיני מושתל

בשנת 2019, כאשר התחממה מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, צפה "יומון העם" שהמונופול של סין על מתכות נדירות החיוניות לייצור רוב החומרה המודרנית, יהיה כלי-נגד ללחץ האמריקני. בפועל, מציין אקונומיסט, במשך שנים סין הסתפקה באזהרות. ההיקף הכתוב של הפיקוח על הסחר אומנם גדל פי תשעה, אך המגבלות יושמו בצורה רופפת ואקראית – סוג של יריות אזהרה במקום מתקפה אסטרטגית.

במשך שלוש שנים הזהיר מארק צוקרברג מפני סין. הוא אמר לחברי קונגרס שסין גונבת טכנולוגיה אמריקנית והגביר את החששות מפני השליטה הסינית בחברת טיק-טוק. אבל כעת יש לקבוצת מטא בעיה, מציין וושינגטון פוסט: היא רוצה להפוך לשחקן מרכזי בשוק החומרה וכמעט את כולה היא מייצרת בסין. לכן היא במרוץ לצאת ממנה.

ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן במזרח התיכון התמקד בנושאים החשובים ביותר למארחיו בישראל ובמפרץ: ערבויות ביטחון מפני איומי אירן, ושיקום מעמדו של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן-סלמאן. ביידן עסק גם בנושאים הדחופים מבחינתו, ובראשם הגברתה של זרימת נפט ממדינות המפרץ לשוק העולמי, לצד מחוות סמליות בנושא הפלשתיני. אולם נראה, כי הנושא החשוב ביותר במדיניות החוץ של ארה"ב, התחרות האסטרטגית עם סין, כמעט לא הוזכר בביקור. האמנם?

החודשיים האחרונים היו רבי חשיבות לגיאו-פוליטיקה של המערב. הפלישה הרוסית לאוקראינה הובילה לתגובה מאוחדת ועוצמתית ולהתרחבות מיידית של נאט"ו. אבל בוושינגטון נותר הפיל הגדול שבחדר: סין. ממשל ביידן מנסה להראות שלא שכח את המתחרה האסטרטגי המרכזי של ארה"ב במאה ה-21, ומכיר בכך שהתחרות עם סין מחייב שותפויות קרובות יותר הרחק מחוץ לאירופה, כותב וושינגטון פוסט.

תם נאומו של הנשיא פוטין בכיכר האדומה במוסקבה. נתחיל במה שלא נאמר - לא הצהרת מלחמה נגד אוקראינה או הנאציזם, לא הצהרה על גיוס כללי או שום צעד דרמטי אחר. כל זה לא אומר כמובן שזה לא עשוי להתרחש בשעות הקרובות או בימים הקרובים. ייתכן שהרוסים רוצים להשאיר לעצמם מרחב עמימות והפתעה מסוים מול שירותי הביון של המערב ואוקראינה, לכן צריך להמתין.