שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, הציג את מועמדותו לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. זוהי הפעם הראשונה בה מי שאינו ותיק השופטים מתמודד על התפקיד, וזאת בצל רצונם של השר
יריב לוין וח"כ
שמחה רוטמן לבטל את שיטת הסיניוריטי בבחירת נשיא העליון. בעקבות זאת, אלרון לא ידון בשבוע הבא בעתירות המבקשות להורות ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, בין היתר לצורך בחירת הנשיא הבא של העליון, וכנראה יוחלף בידי
יעל וילנר - הבאה בתור מבחינת הוותק.
הנשיאה
אסתר חיות פורשת מן התפקיד ב-15.10.23. השופט הבא בוותק הוא המשנה לנשיאה,
עוזי פוגלמן, אך הוא הודיע שאינו מועמד לתפקיד משום שהוא עצמו פורש באוקטובר הבא. הבא בתור הוא השופט
יצחק עמית. אולם, לוין ורוטמן אינם מעוניינים בו משום שלדעתם הוא שופט ליברלי ואקטיביסטי. לכך נוספה טינה אישית עזה מצידה של ח"כ
טלי גוטליב, הטוענת שעמית פסל את מועמדותה לשיפוט בעשור שעבר.
אלרון הוא יליד ספטמבר 1955, כך שאם ייבחר - יכהן פחות משנתיים. הוא בן לעולים מעירק, הוסמך כעורך דין בשנת 1985 ובשנת 1994 מונה לשופט בבית משפט השלום בחיפה. כעבור תשע שנים מונה לבית המשפט המחוזי, בשנים 2017-2013 היה נשיאו ועמד בראש הרכב תיקי פשע חמור; גם בבית המשפט העליון הוא מן הפליליסטים הבולטים. אלרון מונה לעליון בשנת 2017 ביוזמת שרת המשפטים דאז,
איילת שקד, ועל-פי הדיווחים - למרות התנגדות התחלתית של שופטי העליון בראשות חיות.
אלרון נחשב לשופט שמרן, ובין היתר היה בדעת מיעוט בעניינו של
אריה דרעי כאשר סבר שאין לפסול את מינויו לשר אלא להשיב את הסוגיה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית. אלרון גם היה מי שפסל את החיפוש שערכה המשטרה בטלפונים של יונתן אוריך ו
עופר גולן, מדובריו של
בנימין נתניהו, כאשר נחשדו בהטרדת עד המדינה
שלמה פילבר; בדיון הנוסף והמכריע הוא היה בדעת מיעוט. לצד זאת, אלרון הוא שופט מחמיר בתחום הפלילי.
מבחינת הוותק בעליון, אלרון הוא השמיני בוותק, וקודמים לו (מלבד חיות, פוגלמן ועמית) השופטים
נעם סולברג, דפנה ברק-ארז,
ענת ברון (הפורשת גם היא באוקטובר) ו
דוד מינץ. אלרון ועמית התעמתו בפומבי - כולל בפסקי דין - בצורה חריגה, כאשר עמית טען שהליכים מקדמיים בתחום הפלילי אורכים זמן רב מדי, בעוד אלרון טען שהם חיוניים לזכויות הנאשמים.
