חברת חן המקום, העוסקת בתחום הפסולת ובין היתר מפעילה תחנת מעבר לפסולת בלוד, תובעת 30 מיליון שקל מאיגוד ערים דן (תברואה וסילוק אשפה). התביעה הוגשה (27.9.23) לבית המשפט המחוזי בתל אביב. חן המקום נמצאת בשליטת דוד פרנקו; בדצמבר 2021 חתמה קרן אלומה (בבעלות
אורי יוגב, ינון יוגב ומולי רבינא) על הסכם לרכישת עד 49% ממניותיה ב-110 מיליון שקל.
בבסיס התביעה עומדים הליכים שהתנהלו בין הצדדים לפני למעלה מעשור, כאשר חן המקום עתרה נגד חתימת הסכם בין איגוד הערים לבין חברות ואוליה ונשר להקמת מפעל להפרדת אשפה ולייצור החומר RDF (דלק תולד פסולת) באתר חירייה. בית המשפט המחוזי אסר על האיגוד לבצע מהלך זה בלא מכרז, ובשלב הערעור לבית המשפט העליון הושגה פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין ואשר עומדת במרכז התביעה הנוכחית.
בהסכם נקבע, כי האיגוד לא יוכל לשייך אחוזי מיחזור לגופים ורשויות שאינם נכללים ברשימה שצורפה לפסק הדין, ונאסר עליו לסחור באחוזי המיחזור ולהעבירם למי שאינם מופיעים ברשימה. עוד סוכם, כי האיגוד יעביר למפעל ה-RDF של ואלויה ונשר לכל היותר 540,000 טון אשפה בשנה, ולצורך שימוש בכמות גדולה יותר יהיה עליו לפרסם מכרז.
לטענת חן המקום, האיגוד הפר את ההסכם ואת פסק הדין בכך שבשנים 2020-2019 העניק אחוזי מיחזור ממפעל ה-RDF למי שאינם מופיעים באותה רשימה. מדובר ברשויות המצויות במרכז הארץ, ובהם עיריות ראש העין, מודיעין עילית, נס ציונה, באר יעקב ואלעד; וכן לקבלנים שפינו פסולת עבור רשויות מקומיות. לדברי חן המקום, בשל כך נמנעו אותם גורמים מלהעביר את הפסולת לתחנת המעבר והמיחזור שהיא מפעילה (היחידה במרכז הארץ שיכלה לקלוט אותה), ולכן נגרמו לה נזקים ניכרים בדמות אובדן הכנסות מן המיחזור.
עוד טוענת חן המקום, כי האיגוד הפר את ההסכם בכך שהעביר אשתקד למפעל ה-RDF למעלה מ-600,000 טון פסולת, ובכך חרג ב-10% מן הכמות המירבית שנקבעה. החברה אומרת כי ההפרה החלה ככל הנראה בסמוך לפסק דינו של בית המשפט העליון ונמשכת עד היום. החברה מעירה, כי בדרך זו גם נמנע האיגוד מהעברת הפסולת העודפת לדרום הארץ והשתמט מתשלום 30 מיליון שקל לקרן לשמירת הניקיון. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
ארז טיקולסקר ותרזה הופמן-לוי, וטרם הוגש כתב הגנה.
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
