|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
רוטמן. השפעות חיוביות על עסקים ישראלים [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
רפורמה משפטית: ישראל מאמצת חוק מודל UNCITRAL לבוררות מסחרית בינלאומית
|
|
ועדת החוקה החלה בהכנות של הצעת החוק הבינלאומית לבוררות מסחרית במטרה להקים מסגרת משפטית לבוררות מסחרית בינלאומית ● מוצעים שינויים משמעותיים, לרבות הרחבת סמכויות הבוררים, מתן סמכות בשאלות הנוגעות לסמכותם והגבלת מעורבות בית המשפט ● החוק המוצע שונה מחוק הבוררות הקיים, ונמנע במכוון מהסדרת אחריות ושכר הבוררים
|
|
ועדת החוקה החלה (יום ג', 12.12.23) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הבוררות המסחרית הבינלאומית, התשפ"ג-2023. הצעת החוק נועדה ליצור מסגרת משפטית וכללים לניהול הליכי בוררות מסחרית בינלאומית המבוססים על חוק המודל בעניין בוררות מסחרית בינלאומית שגיבשה ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי (אונסיטרל).
החוק כולל מספר הוראות הנבדלות מאלה המעוגנות בחוק הבוררות כיום, הנובעות מאופיה של בוררות מסחרית בינלאומית ומהפרקטיקה הקיימת בתחום. בין היתר מוצע להרחיב, ביחס לחוק הבוררות, את סמכויות הבוררים ולהקנות להם סמכות הכרעה בשאלות שנוגעות לאופי ולהיקף סמכותם; להרחיב את סמכות הבוררים ביחס לסעדים זמניים, ולאפשר אכיפת צווים זמנים שיינתנו בבוררות בחו"ל; עוד מוצע להגביל את האפשרות למעורבות בית המשפט הליכי בוררות. בנוסף, בניגוד לחוק הבוררות, החוק המוצע נמנע במכוון מלהסדיר מספר עניינים ובהם אחריות הבורר ושכרו וכן קביעתן של ברירות מחדל ביחס לסדרי דין, שכן אלו מוסדרים לרוב בפרקטיקה.
ביחס לחוק המודל, מוצע מספר קטן של שינויים ובהם צמצום של סעיף הפרשנות; השמטת האפשרות של הצדדים להסכים על בוררות בין לאומית כאשר מבחינה מהותית היא אינה כזו; וקביעה כי החלטות בית המשפט בעניין מינוי בוררים, פסלות ונבצרות בורר, וסמכות הרכב הבוררים תהיינה ניתנות לערעור ברשות, להבדיל מחוק המודל המונע ערעור כלל.
|
|
|
|
|
|
בוררות היא תולדה של הסכם, לפיו הצדדים מסכימים להביא סכסוך ביניהם להכרעת בורר או מספר בוררים, כשמינוי הגוף הבורר מתבצע בהתאם לכללים שעליהם הסכימו הצדדים או בהתאם לברירות מחדל. בוררות בינלאומית היא שיטה ליישוב סכסוכים בין צדדים להסכמים מסחריים בינלאומיים. תחום הבוררות הבינלאומית התפתח באופן המאפשר לצדדים להסכם, הבאים מתרבויות שונות וממערכות משפט שונות, ליישב סכסוכים ללא פנייה, או בפנייה מועטה יחסית, למערכות החוקים המדינתיות. קיימים הבדלים משמעותיים בין בוררות בינלאומית לבין שיטות בוררות במדינות שונות בעולם. בוררות בינלאומית מתקיימת מחוץ לגדרם של כללי סדרי דין לאומיים.
ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי - "אוניסטרל", גיבשה חוק מודל לבוררות מסחרית בין לאומית. חוק המודל אומץ באו"ם ביוני 1985 שעודכן ביולי 2006, המהווה סטנדרט בינלאומי מקובל בתחום הבוררות, כאשר ההסדרים הקבועים בו נקלטו עד היום ב-88 מדינות וסה"כ ב-120 אזורי שיפוט. הרציונל בבסיסו של חוק המודל, הוא יצירת התאמה של הסטנדרטים הנוהגים בבוררויות בינלאומיות כדי לייצר "שפה משותפת" בלי קשר למוצאם של הצדדים לבוררות. חוק המודל מסדיר את השלבים השונים של הליך הבוררות המסחרית הבינלאומית- החל בשלב ההסכמה לבוררות ועד לאכיפת פסק הבוררות.
ישראל טרם אימצה את חוק המודל, כך שחוק הבוררות שנחקק ב-1968, חל על כל הליך בוררות שמקום מושבו בישראל, לרבות הליכים בעלי מאפיינים בינלאומיים. אלא שחוק הבוררות אינו מותאם למאפיינים המיוחדים של הליכי בוררות בינלאומיים, בהם ככלל יש העדפה להקניית סמכויות רחבות יותר לבוררים וגמישות רחבה בניהול ההליך. לכן, ההנחה היא כי אימוץ הצעת החוק ישפר את מקומה של ישראל בתחום הבוררות המסחרית הבינלאומית ויעודד שימוש בבוררות שמושבה בישראל כפתרון ליישוב סכסוכים מסחריים בינלאומיים. המשמעות היא צמצום עלויות של ניהול הליכים ליישוב סכסוכים כאלו, וחיזוק מעמדה של ישראל בתחום זה, תוך חיזוק התעשיה המקומית.
הצפי הוא כי לאחר השלמת החקיקה שתתאם במידה מספקת לחוק המודל, מזכירות אוניסטרל תוסיף את ישראל לרשימת המדינות ואזורי השיפוט שאימצו את חוק המודל.
|
|
|
|
|
|
עו"ד יעל ויינר, ראש תחום משפט בינ"ל בייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: "מדובר בהצעת חוק מקצועית שנועדה לאמץ סטנדרטים בינ"ל. אימוצה יאפשר לקדם את מעמד ישראל בנושא הבוררויות הבינ"ל ויסייע לבעלי עסקים ישראלים ולמדינה בכלל. לא סוד שבעשורים האחרונים השימוש בבוררות בינלאומית גדל משמעותית ובישראל התחום מוסדר בחוק הבוררות מ-1968 גם על בוררויות בינ"ל, אך אינו מהווה מסגרת מתאימה לכך. הצעת החוק, מטרתה לאמץ את חוק המודל לבוררות בינ"ל שנוסח ע"י ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי - האונסיטרל ומהווה סטנדרט בינ"ל מוביל בתחום. ועדת אונסיטרל מנהלת רשימה של מדינות שאימצו את הסטנדרט ואופן יישומו והמטה היא שהחוק שמקודם כעת יאפשר לישראל להיכנס לרשימה זו ולקבל את הגושפנקה לכך. לאורך החקיקה עמדנו בקשר עם האונסיטרל לגבי הנוסח וחשוב להדגיש שניסינו לדמות לחוק המודל, גם במבנה. אימוץ חוק המודל יחזק את האטרקטיביות של ישראל כמושב לבוררויות בינ"ל".
|
|
|
|
|
|
עו"ד גדעון פישר, יו"ר לשכת הבוררים בישראל: "כשמי מהילדים שלנו קונה באינטרנט מוצר בכמה דולרים זו עסקה בינ"ל לכל דבר ועניין. אם יש סכסוך זה סכסוך מסחרי בינ"ל. העובדה שישראל תצטרף למעל 100 מדינות שאימצו את האמנה הזו תחזק את העסקים הישראלים. יש כאן רצון לעשות האחדה של חקיקה ספציפית של עסקים בינ"ל כדי שירגישו נוח לעשות עסקים עם ישראלים ובתוך ישראל. רוב המדינות אימצו את הסטנדרט ככתבו וכלשונו ויש מדינות שעשו אדפטציה מקומית". עו"ד מנשה כהן, נשיא המוסד לבוררות עסקית באיגוד לשכות המסחר: "אין שום סיבה שחברות ישראליות המתקשרות עם חברות בינ"ל לא יקיימו את הבוררויות כאן בישראל. אחד הפרמטרים המרכזיים להפיכת ישראל למרכז בוררות עולמי הוא אימוץ חוק המודל. זה שזה לא קרה עד כה זו תקלה שיש לתקנה. החוק הזה מקצועי ולא פוליטי". הפרופסור אריה רייך מאוניברסיטת בר-אילן: "יש הרבה יתרונות בחוק שייתכן שהחברות יעדיפו לאמצו במקום חוק הבוררות הישן גם ביחס לישראל". היו"ר ח"כ שמחה רוטמן אמר כי "חשוב לדון בנושא בתקופה זו של לחימה עקב חשיבותו למעמדה הבינ"ל של ישראל, לחיזוק הצמיחה, וליכולת לצאת מהמשבר הכלכלי הנובע מהלחימה". רוטמן ביקש ממשרד המשפטים לתת מענה לשאלת הבוררות שתחול כאשר עסק נמצא ביהודה ושומרון, בקשר עם חברות זרות בינלאומיות או בעסקים עם חברות ישראליות. עו"ד רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש: "מאחר שזו סוגיה עדינה כי אנחנו צריכים לקבל את אישור האוניסטרל, יש לאפשר למשרד המשפטים להגיע לפתרונה". הוא הוסיף כי "החקיקה חשובה במיוחד בעת הזו למשק הישראלי שיש בו חברות הייטק שצריכות יישוב סכסוכים מהיר ויעיל והיום אין להן את הכלי. הצעת החוק תורמת לצמיחה במשק ולמגזר העסקי בישראל ויש לברך את הוועדה שמצאה לנכון לקדמה גם בתקופת הלחימה הקשה שמדינת ישראל מתמודדת איתה. יש להעביר את החקיקה בהקדם".
|
|
| תאריך:
|
12/12/2023
|
|
|
עודכן:
|
14/12/2023
|
|
עידן יוסף
|
|
רפורמה משפטית: ישראל מאמצת חוק מודל UNCITRAL לבוררות מסחרית בינלאומית
|
|
הוועדה לביטחון לאומי קיימה (יום א', 10ץ12ץ23) דיון מהיר בנושא: "חלוקת הנשק ללא מעורבות של משרד הרווחה והביטחון החברתי, עלולה להחריף את האלימות בתוך המשפחה" של חברי הכנסת מירב בן ארי, עופר כסיף, שרון ניר, יונתן משריקי, פנינה תמנו, אפרת רייטן מרום.
|
|
|
|
|
ועדת העבודה והרווחה קיימה (10.12.23) דיון נוסף בנושא שיפוי מעסיקים בגין הפרשות פנסיוניות של עובדים שגויסו למילואים. כיום כזכור, משפה הביטוח הלאומי מעסיק שעובדו גויס למילואים בגובה שכר הברוטו של העובד, אולם השיפוי אינו כולל את התנאים הסוציאליים בהם הפרשות פנסיניות, גמל, פיצויי פיטורין, קרן השתלמות, ימי חופשה, הבראה, מחלה ועוד. לפני כשבועיים קיימה הוועדה דיון בנושא, בו עלה כי גובה ההפרשות הסוציאליות עומד על 36-22 אחוזים משכרו של העובד, מה שמשית הוצאות כבדות על מעסיקים שרבים מעובדיהם גויסו, לעיתים לתקופה ארוכה. בתום הדיון הקודם דרשה הוועדה ממשרד האוצר להגיע עם פתרון לסוגיה בתוך שבועיים, או שיקודם פתרון בחקיקה פרטית.
|
|
|
|
|
עדת הבריאות אישרה (יום ה') תיקון לחוק זכויות החולה, שיאפשר חוקית למכון לרפואה משפטית לבקש ולקבל מקופות ובתי החולים, מידע שיאפשר זיהוי גופות וחלקי גופות. יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי הדגיש כי התיקון - שאושר היום לקריאה שנייה ושלישית - שומר על פרטיות וכבוד הנפטר, מייעל ומזרז את עבודת הזיהוי.
|
|
|
|
|
מליאת הכנסת אישרה (6.12.23) בקריאה ראשונה את הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023 התשפ"ד 2023. 62 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 53 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת הכספים. מפלגת המחנה הממלכתי הצביע נגד, השר ני רר ברקת נעדר והשר יואב גלנט התקזז.
|
|
|
|
|
ועדת הכספים אישרה (יום ג', 5.12.23) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס'), התשפ"ד-2023 - הרחבת מגבלת ההוצאה ומגבלת הגירעון אשר על פיהן גובשה הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 2023, לשם מימון הוצאות צבאיות ואזרחיות סביב מלחמת חרבות ברזל. במסגרת הדיון נדחו רביזיות שונות.
|
|
|
|
|
