בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
יעל וילנר. כלליות התחולה [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
|
|
|
בג"ץ הנבצרות - הציטוטים המרכזיים
|
|
|
|
וילנר: התיקון נועד להפיג את העמימות
|
התיקון חל על כל ראשי הממשלה ממועד כניסתו לתוקף ואילך, ללא מגבלת זמן כלשהי; והוא אינו כולל פרטים אחרים שיש בכוחם לצמצם את תחולתו לראש הממשלה המכהן בלבד
|
דרישת הכלליות עוסקת בתחולתה של הנורמה, ולא בשיקולים פרסונליים שעמדו לנגד עיני חברי כנסת - כאלה או אחרים - אשר תמכו בכינונה... יישום מבחן הכלליות בענייננו, מלמד כי התיקון צולח את מבחן הכלליות, שכן תחולתו כללית: הוא חל על כל ראשי הממשלה (ובכללם על ראש הממשלה המכהן), ממועד כניסת התיקון לתוקף ואילך, ללא מגבלת זמן כלשהי או מאפיינים מייחדים אחרים. לגישתי, כאמור, אף אם לנגד עיני חברי הכנסת עמדו שיקולים פרסונליים בכינון התיקון - אין בכך כדי לשנות ממסקנה זו. איני סבורה כי יש מקום לסווג נורמה שתחולתה כללית כנורמה פרסונלית, בשל "תכליתה הפרסונלית". כאמור, "תכלית פרסונלית" אינה אלא "שיקולים פרסונליים" (אשר כונו לעיתים בפסיקה גם "מניעים") - ואלו אינם רלוונטיים לצורך סיווג דבר חקיקה כפרסונלי או כללי. מעבר לעובדה שהתחשבות בשיקולי המכונן במסגרת מבחן הכלליות אינה מתיישבת עם הדרך שבה עוצב ויושם המבחן בפסיקתנו; אני סבורה כי התחשבות כאמור, אף חותרת תחת מהותה של דוקטרינת השימוש לרעה ככזו שעוסקת אך בזיהוי מעמדה של הנורמה הנבחנת. בחינת שיקולים שעמדו לנגד עיני חברי הכנסת בעת כינון חוק יסוד, אינה מתאימה לדוקטרינת השימוש לרעה שעניינה בזיהוי נורמות. מעבר לכך, התחשבות בשיקולים כאמור זרה היא למשפט החוקתי בכלל - וזאת, בשים לב לאופיה של הכנסת כגוף קולקטיבי נבחר. בענייננו, תחולתו של התיקון היא כללית. התיקון חל על כל ראשי הממשלה ממועד כניסתו לתוקף ואילך, ללא מגבלת זמן כלשהי; והוא אינו כולל פרטים אחרים שיש בכוחם לצמצם את תחולתו לראש הממשלה המכהן בלבד. אומנם בהווה חל החוק רק על ראש הממשלה המכהן; אולם, הדבר נובע מהעובדה הפשוטה כי החוק עניינו במוסד ראש הממשלה, שאותו מאייש רק איש אחד בזמן נתון. וממילא כאמור, חוק פרסונלי אינו חוק שחל רק על גורם ספציפי בפרק זמן מסוים; אלא חוק שחל ויחול רק על גורם ספציפי לאורך כל תקופת תוקפו של החוק. אף אם הייתי מקבלת את הגישה שלפיה יש לבחון לא רק את תחולת הנורמה, אלא גם את תכליתה - הרי שבמסגרת זאת עלינו להידרש אף לתכלית האובייקטיבית. בחינת תכלית זו בענייננו מעלה כי התיקון נועד להפיג את העמימות הרבה שממנה סבל ההסדר הקודם. הסדר קודם זה, הותיר לכאורה מקום, למצער במישור הלשוני, לפרשנות שלפיה ניתן להכריז על נבצרות ראש ממשלה בשל רשימה פתוחה של עילות וללא כל התייחסות להליך ההכרזה. כידוע, להכרזה על נבצרות ראש ממשלה ישנה משמעות דרמטית ביותר עבור הציבור בכללותו, הממשלה והכנסת. קביעת הליך מפורט וסדור להכרזה על נבצרות ראש הממשלה, ותחימה של עילות הנבצרות, הן אפוא תכליות אובייקטיביות שקשה להפריז בחשיבותן.
|
תאריך:
|
03/01/2024
|
|
|
עודכן:
|
03/01/2024
|
|
איתמר לוין
|
+זה החוק החשוב ביותר לנתניהו, אבל הנבצרות ממש לא כאן
|
06:31 04/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
החוק הבעייתי הזה נולד בשל חששו של נתניהו שעיסוקו ברפורמה יוביל את מיארה לקבוע שהוא בנבצרות - אבל מהלך כזה רחוק מאוד מלהתממש, אפילו כעת ▪ בג"ץ קיבע את סמכותו לפסול חוק יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת, וגם שרטט את שני המחנות בתוכו ▪ מה שבאמת צריך לעשות כעת הוא לקדם את חוק יסוד החקיקה
|
|
|
|
הדיון בחוק הנבצרות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
+שס: העליון ממשיך עם פסיקות תקדימיות ומעוררות מחלוקת, המערערות את האחדות
|
23:23 03/01/24 | עידן יוסף |
מפלגת שס בתגובה להחלטת בג״ץ חוק הנבצרות: "מצער שוב לראות שדווקא בזמן מלחמה, כאשר החזית והעורף מאוחדים במטרה לנצח, דווקא בית המשפט העליון ממשיך עם פסיקות תקדימיות ומעוררות מחלוקת, המערערות את האחדות הכל כך חיונית כעת הזו. העם הוא הריבון היחיד לבחור ראש ממשלה. "שס מצרה על כך שבג״ץ לא אימץ את הצעת יו״ר התנועה הרב אריה דרעי לדחות את הפסיקות הללו לאחר המלחמה, וקוראת לציבור להמשיך לשמור על האחדות החיונית לניצחון, בעזרת השם".
|
|
|
|
+ברון: המטרה הייתה להסיר איום על שלטון נתניהו
|
21:01 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
אותו מניע פרסונלי לא טפטף או זלג לתוך תכלית התיקון, אלא הציף והטביע אותה בשיטפון של פרסונליות עד שלא ניתן עוד להבחין היכן "מסתיים" המניע ו"מתחילה" התכלית
|
|
|
|
ענת ברון. באופן צלול וברור [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
+עמית: טבול בפרסונליות מכף רגל ועד ראש
|
20:44 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
העיתוי, המסלול המיוחד והמהיר, האפקט המיידי, כוונת המכונני, האקדח המעשן, תוכן התיקון, תחולת התיקון - כל אלו מעידים שהוא פרסונלי
|
|
|
|
יצחק עמית. אור שמש בהיר [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
+ברק-ארז: חל על ראש הממשלה שזהותו ידועה
|
20:23 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
יש הבדל בין קביעת הסדר חדש בעל אופי כללי לבין חקיקה שמבחינת תוכנה משליכה על ממלא התפקיד באופן שאין אישי ממנו, במצב שבו כבר התנהל הליך פלילי והיה ידוע שהוגשו עתירות
|
|
|
|
דפנה ברק-ארז. לא תיקון "רגיל" [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
|
|
|
|
+חיות: פגיעה קשה בעקרון השוויון בפני החוק
|
20:20 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
התכלית העיקרית אשר לשמה נחקק התיקון, בראייה צופה פני עתיד, היא מתן מענה לסיכון משפטי קונקרטי (קביעה בדבר נבצרות) שאיים - לתפיסת מחוקקי התיקון - על ראש ה ממשלה המכהן
|
|
|
|
חיות. חומרה מיוחדת [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
+לוין: הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות
|
20:15 03/01/24 | עידן יוסף |
שר המשפטים יריב לוין על פס"ד בג"ץ הנבצרות: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם פסקי דין השנויים במחלוקת קשה אפילו בינם לבין עצמם, תוך כדי שלוחמינו מחרפים את נפשם בחזית, היא מעשה הפוגע באחדות העם המתחייבת בתקופה זו. ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין. הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי-אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו".
|
|
|
|
+סולברג: לא לחפש אחר תכלית פרסונלית חמקמקה
|
20:03 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
נוצר מעגל שוטה המונע את חוק יסוד החקיקה; על בית המשפט לאמץ גישה מרוסנת ומאופקת, ועל הכנסת למלא את חובתה: אין מנוס, האזעקה נשמעה, בנפשנו הדבר
|
|
|
|
נעם סולברג. לשון כללית אינה ה"זיז" [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
וילנר: התיקון נועד להפיג את העמימות
|
|
תיקון מס' 12 הסדיר את העילות שבגינן ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות ואת ההליכים שבהם יש לנקוט על-מנת לעשות כן. דומני כי מי שיעיין בלשון תיקון מס׳ 12, במנותק מכל הקשר, יתקשה למצוא בו פגם של ממש, ודאי שלא פגם המצדיק התערבות שיפוטית בנוסחו של חוק יסוד. גם אם ייתכן שניתן לשקול מנגנונים טובים מזה שעוגנו בו, אני מוצא שהוא טוב בהרבה מאשר ההסדר החסר שהיה נהוג עד אז, ואשר פרשנותו לא הובהרה במהלך השנים גם בפסיקת בית משפט זה.
|
|
|
בית משפט זה, ככל רשות מינהלית וככל גוף הממלא תפקיד שיפוטי, אינו רשאי לפעול אלא בדל"ת אמותיה של הסמכות הנתונה לו על-פי חוק. ברם מקור המקנה לבית משפט זה סמכות לבקר חוקי יסוד - אין בנמצא. לוּ בשל כך דין העתירות להידחות, והדברים האמורים להלן הם בבחינת למעלה מהצורך בלבד.
|
|
|
עתירות הנבצרות היו המניע לחקיקת התיקון ששינה את הסדר הנבצרות; סילוקן מהדרך במטרה להסיר את מה שנחזה כאיום על המשך שלטונו של ראש הממשלה היה תכלית התיקון; ומחיקתן היא התוצאה - שהשאיפה להשיגה הייתה הקטר שהוביל את הליך החקיקה לכל אורך הדרך.
|
|
|
אחת מהמגבלות המוטלות על חברי הכנסת בהפעלת סמכויותיהם היא מגבלת האמון, הנובעת מחובת האמון הציבורי המוטלת עליהם מכוח היותם שליחי העם. בהתאם למגבלה זו, נדרשים חברי הכנסת להפעיל כל אחת מהסמכויות הציבוריות שהופקדו בידיהם, ובכלל זה הסמכות המכוננת, למען התכליות לשמן הוקנתה להם אותה סמכות, ולא לקידומן של תכליות זרות לסמכות בה מדובר.
|
|
|
לדידי, הכנסת מוסמכת לחוקק חוק פרסונלי, אך ראוי כי הדבר ייעשה בנסיבות חריגות ומיוחדות. לכן, השאלה אם חוק מסוים הוא פרסונלי היא אך השלב הראשון, ובשלב השני יש לבחון את הצידוק לכך, ובהתאם, אם לפסול את החוק בשל היותו פרסונלי. מבלי לקבוע מסמרות, מקומה של חקיקה פרסונלית הוא כאשר השעה צריכה לכך, לנוכח צורך ציבורי-כללי דוחק, ולא כאמצעי לפתרון בעיה אישית מזדמנת.
|
|
|
|