בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
יצחק עמית. אור שמש בהיר [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
בג"ץ הנבצרות - הציטוטים המרכזיים
|
|
|
|
עמית: טבול בפרסונליות מכף רגל ועד ראש
|
העיתוי, המסלול המיוחד והמהיר, האפקט המיידי, כוונת המכונני, האקדח המעשן, תוכן התיקון, תחולת התיקון - כל אלו מעידים שהוא פרסונלי
|
לדידי, הכנסת מוסמכת לחוקק חוק פרסונלי, אך ראוי כי הדבר ייעשה בנסיבות חריגות ומיוחדות. לכן, השאלה אם חוק מסוים הוא פרסונלי היא אך השלב הראשון, ובשלב השני יש לבחון את הצידוק לכך, ובהתאם, אם לפסול את החוק בשל היותו פרסונלי. מבלי לקבוע מסמרות, מקומה של חקיקה פרסונלית הוא כאשר השעה צריכה לכך, לנוכח צורך ציבורי-כללי דוחק, ולא כאמצעי לפתרון בעיה אישית מזדמנת. לגישתו של חברי, השופט [נעם] סולברג, "אין לזהות נורמה כפרסונלית, כל עוד לשונה היא כללית" מן הטעם ש"אין בידינו הכלים לקבוע כי הנורמות הללו נגועות בתכלית פרסונלית פסולה". גישה זו שוללת למעשה את האפשרות לסווג את הקטגוריה של קבוצת המקרים שבהם אין בלשון החוק רמז למימד פרסונלי. לפי שיטה זו, גם אם המכוננים יזעקו בקול גדול מעל כל גבעה ותחת כל עץ רענן כי תכלית החקיקה היא פרסונלית, גם אם ברי לכל בר בי רב דחד יומא כי התכלית היא פרסונלית - גם אז די יהיה לעטוף את החוק בלשון ניטרלית של נורמה כללית כדי להוציאו מכלל פרסונליות. את שרואה חברי, השופט סולברג, כערפל סמיך שנלווה למסע, אני רואה כאור שמש בהיר המאיר את דרכנו למסקנה הבלתי נמנעת כי לפנינו חוק פרסונלי. על דרך השלילה אומר כי אם במקרה הקיצוני דנן לא נגיע למסקנה זו, הרי שבכל מקרה המשתייך לקטגוריה השלישית של מקרים, בהתאם לסיווג שערכו חברי השופטים [עוזי] פוגלמן וסולברג, ניתן יהיה לטעון כי בשל לשונו הניטרלית-כללית של החוק אין לראותו כחוק פרסונלי. חוק שהורתו פרסונלית, מגיב לאירועים כמו חוק פרסונלי, משפיע מיידית על סביבתו כמו חוק פרסונלי, ומעיד על עצמו לכל אורך הליכי החקיקה שהוא חוק פרסונלי - הוא חוק פרסונלי. המרכיבים השונים בהצטברותם על-רקע לוח זמנים זה, קל לזהות את המרכיבים השונים בהצטברותם מצביעים על כך שהתיקון לחוק היסוד טבול בפרסונליות מכף רגל ועד ראש, הן במניע והן בתכלית: - העיתוי: למעלה מחמישים שנה נותר על-כנו הסדר הנבצרות בחוק יסוד הממשלה. כנסת באה והלכה, ממשלות התחלפו, ראש ממשלה הוכרז כנבצר (אריק שרון), מספר עתירות הוגשו בנושא נבצרות ראש הממשלה - וכל אותה עת לא נעשה דבר לשינוי חוק היסוד. רק בעקבות החלטת השופטת ברק-ארז בעתירות הנבצרות (החלטה טכנית במהותה, שניתנת כדבר שבשגרה על-ידי השופט התורן), נזעקו המכוננים לקבוע הסדר נבצרות חדש בהצעת חוק שהוגשה תוך עשרה ימים לאחר ההחלטה.
- מסלול מיוחד ומהיר: כאמור, הוקמה ועדה מיוחדת לצורך תיקון חוק היסוד. הליכי התיקון הסתיימו תוך כחודש, וניתנה לו קדימות על פני תיקונים שנכללו ב"רפורמה המשפטית" כמו עילת הסבירות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, דבר שמלמד על "הבהילות" שחש המכונן.
- האפקט המיידי: התוצאה האופרטיבית של החלתו המיידית של התיקון לחוק היסוד הייתה מחיקת עתירות הנבצרות והסרת החשש מפני אפשרות להכריז על נבצרות ראש הממשלה שלא מטעמי בריאות.
- כוונת המכוננים: כפי שבאה לידי ביטוי בדברי חברי הוועדה - החל מאמירתו של ח"כ [משה] ארבל כי המדובר ב"חוק השופטת ברק-ארז", דרך שלל אמירות והתבטאויות, לרבות אלה של יו"ר הוועדה, וכלה בח"כ [משה] סעדה שהסביר לח"כ [אפרת] רייטן: "פשיטא שבגלל זה חוקקנו".
- האקדח המעשן: מסך הבערות הוסט מלוא רוחבו וקומתו שעות ספורות לאחר שהתקבל התיקון לחוק היסוד, כאשר ראש הממשלה, אשר מושפע מיד מהסדר הנבצרות, התייצב והכריז: "איימו להוציא אותי כראש הממשלה לנבצרות... עד כאן. אני נכנס לאירוע". אין מדובר בפרשנות שגויה של ראש הממשלה ולניסיון בלתי צליח להתגבר על ניגוד העניינים, אלא בהבנה נכונה של התוצאה הנורמטיבית הנובעת מהסדר הנבצרות החדש, שלפיו נשללו כל חשש וכל אפשרות להוצאתו לנבצרות מסיבות "תפקודיות".
- תוכן התיקון: אקדים ואבהיר כי אין בדעתי לדון בתוקפו של התיקון לגופו, באשר הדבר חורג מגדרו של הצו על תנאי שעניינו אך בתחולתו של התיקון. אולם תוכנו של התיקון מעיד גם על אופיו הפרסונלי. אלמלא הוסט מסך הבערות לכל אורך הליכי החקיקה, ספק אם היה מתקבל הסדר נבצרות כה נוקשה.
הסדר נבצרות כה נוקשה, עוצב כאשר דמותו וצרכיו המיידיים של ראש הממשלה הנוכחי עמדו נגד עיני המכוננים. לא מן הנמנע כי אילו הסדר הנבצרות היה מעוצב מאחורי מסך הבערות, מתוך ראייה משטרית רחבה ומרחיקת ראות, היה ההסדר מעוצב באופן נוקשה פחות. לא למותר לציין כי ההסדר החדש כשל בהזדמנות הראשונה שבה היה צורך להפעילו, לאחר שלא היה הרוב הנדרש של שני שלישים בוועדת הכנסת לאשר בדיעבד הוצאה לנבצרות של ראש הממשלה, בעקבות אשפוזו הקצר בבית חולים. - תחולת התיקון: על-אף שמדובר בתיקון לחוק יסוד, על-אף שהתיקון נעשה בתגובה לחשש שמא יוכרז על נבצרות ראש ממשלה מסוים, על-אף שלכאורה לא היה מקום לבהילות בתיקון ההסדר שעמד על מכונו כיובל שנים - על-אף כל אלה, הכנסת לא דחתה את תחולתו של התיקון. אילו כך נעשה, ניתן היה לומר כי התכלית הופרדה מהמניע ואינה פרסונלית.
|
תאריך:
|
03/01/2024
|
|
|
עודכן:
|
03/01/2024
|
|
איתמר לוין
|
+זה החוק החשוב ביותר לנתניהו, אבל הנבצרות ממש לא כאן
|
06:31 04/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
החוק הבעייתי הזה נולד בשל חששו של נתניהו שעיסוקו ברפורמה יוביל את מיארה לקבוע שהוא בנבצרות - אבל מהלך כזה רחוק מאוד מלהתממש, אפילו כעת ▪ בג"ץ קיבע את סמכותו לפסול חוק יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת, וגם שרטט את שני המחנות בתוכו ▪ מה שבאמת צריך לעשות כעת הוא לקדם את חוק יסוד החקיקה
|
|
|
|
הדיון בחוק הנבצרות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
+שס: העליון ממשיך עם פסיקות תקדימיות ומעוררות מחלוקת, המערערות את האחדות
|
23:23 03/01/24 | עידן יוסף |
מפלגת שס בתגובה להחלטת בג״ץ חוק הנבצרות: "מצער שוב לראות שדווקא בזמן מלחמה, כאשר החזית והעורף מאוחדים במטרה לנצח, דווקא בית המשפט העליון ממשיך עם פסיקות תקדימיות ומעוררות מחלוקת, המערערות את האחדות הכל כך חיונית כעת הזו. העם הוא הריבון היחיד לבחור ראש ממשלה. "שס מצרה על כך שבג״ץ לא אימץ את הצעת יו״ר התנועה הרב אריה דרעי לדחות את הפסיקות הללו לאחר המלחמה, וקוראת לציבור להמשיך לשמור על האחדות החיונית לניצחון, בעזרת השם".
|
|
|
|
+וילנר: התיקון נועד להפיג את העמימות
|
21:19 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
התיקון חל על כל ראשי הממשלה ממועד כניסתו לתוקף ואילך, ללא מגבלת זמן כלשהי; והוא אינו כולל פרטים אחרים שיש בכוחם לצמצם את תחולתו לראש הממשלה המכהן בלבד
|
|
|
|
יעל וילנר. כלליות התחולה [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
|
|
|
|
+ברון: המטרה הייתה להסיר איום על שלטון נתניהו
|
21:01 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
אותו מניע פרסונלי לא טפטף או זלג לתוך תכלית התיקון, אלא הציף והטביע אותה בשיטפון של פרסונליות עד שלא ניתן עוד להבחין היכן "מסתיים" המניע ו"מתחילה" התכלית
|
|
|
|
ענת ברון. באופן צלול וברור [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
+ברק-ארז: חל על ראש הממשלה שזהותו ידועה
|
20:23 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
יש הבדל בין קביעת הסדר חדש בעל אופי כללי לבין חקיקה שמבחינת תוכנה משליכה על ממלא התפקיד באופן שאין אישי ממנו, במצב שבו כבר התנהל הליך פלילי והיה ידוע שהוגשו עתירות
|
|
|
|
דפנה ברק-ארז. לא תיקון "רגיל" [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
|
|
|
|
+חיות: פגיעה קשה בעקרון השוויון בפני החוק
|
20:20 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
התכלית העיקרית אשר לשמה נחקק התיקון, בראייה צופה פני עתיד, היא מתן מענה לסיכון משפטי קונקרטי (קביעה בדבר נבצרות) שאיים - לתפיסת מחוקקי התיקון - על ראש ה ממשלה המכהן
|
|
|
|
חיות. חומרה מיוחדת [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
+לוין: הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות
|
20:15 03/01/24 | עידן יוסף |
שר המשפטים יריב לוין על פס"ד בג"ץ הנבצרות: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם פסקי דין השנויים במחלוקת קשה אפילו בינם לבין עצמם, תוך כדי שלוחמינו מחרפים את נפשם בחזית, היא מעשה הפוגע באחדות העם המתחייבת בתקופה זו. ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין. הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי-אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו".
|
|
|
|
+סולברג: לא לחפש אחר תכלית פרסונלית חמקמקה
|
20:03 03/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
נוצר מעגל שוטה המונע את חוק יסוד החקיקה; על בית המשפט לאמץ גישה מרוסנת ומאופקת, ועל הכנסת למלא את חובתה: אין מנוס, האזעקה נשמעה, בנפשנו הדבר
|
|
|
|
נעם סולברג. לשון כללית אינה ה"זיז" [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
עמית: טבול בפרסונליות מכף רגל ועד ראש
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אבי כהן
|
4/01/24 08:13
|
|
נקודת המוצא להמשך הדיון היא שהתיקון מייצר הכבדה משמעותית על האפשרות להכריז על נבצרות של ראש הממשלה, ובמיוחד בנסיבות שבהן הוא עצמו אינו עושה זאת.
|
|
|
אף שבמקרים מסוימים ההבחנה האמורה בין מניע לתכלית עשויה לעורר קשיים לא מבוטלים, בענייננו - כפי שהיטיב חברי ממלא-מקום הנשיא [עוזי פוגלמן] לבאר - בחינת מכלול הנסיבות מעידה כמאה עדים על כך שהתכלית העיקרית אשר לשמה נחקק התיקון, בראייה צופה פני עתיד, היא מתן מענה לסיכון משפטי קונקרטי (קביעה בדבר נבצרות) שאיים - לתפיסת מחוקקי התיקון - על ראש הממשלה המכהן. זאת, על-רקע עתירות ספציפיות שבהן נתבקש בית המשפט להורות על נבצרותו של ראש הממשלה בשל ניגוד עניינים בין ההליך הפלילי המתנהל נגדו ובין מעורבותו ביוזמות לשינוי מערכת המשפט.
|
|
|
קבלת עמדת חברי [עוזי פוגלמן] - שלפיה נדחה את תחולתו של תיקון מס' 12 מכּוח הדוקטרינה [של שימוש לרעה בסמכות המכוננת], ועל יסוד קביעה כי התיקון הוא פרסונלי - תכביד עוד את הערפל האופף זה מכבר את הדוקטרינה ואת יישומה, ותרחיב עוד את שיקול הדעת השיפוטי הבלתי-גדוּר, בשאלת זיהויים של חוקי יסוד.
|
|
|
תוכנו של חוק יסוד הממשלה (תיקון מס' 12) אינו פרסונלי: מילותיו כלליות; משפטיו כלליים; ועל כך אין מחלוקת. דא עקא, גם כאשר מילותיו של החוק הן כלליות ומשפטיו כלליים לעילא ולעילא, אין זה סוף פסוק. חוק יכול עדיין להיחשב לפרסונלי, ובשל כך להיפסל, אם לפי תכליתו ותוצאותיו הוא נועד להיטיב עם אדם ספציפי או, לחלופין, להרע את מצבו של אדם ספציפי.
|
|
|
על אף הודעת מנהלת רשות החברות הממשלתיות, מיכל רוזנבוים, כי תפרוש מתפקידה בסוף ינואר, הודיע (יום ד', 3.1.24) לה השר דוד אמסלם כי יעקב קוינט יחל לשמש בתפקידו כמנהל רשות החברות הממשלתיות בפועל כבר מחר, ומאותו מועד יםקעו כל סמכויותיה כמנהלת רשות החברות הממשלתיות.
|
|
|
|