בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בפסק דין שנתן, כי ניזוק יוכל לתבוע את המדינה בגלל רשלנות של שופטים.
המדובר בפסק דין תקדימי, המאפשר למעשה לניזוקים להביא לבית המשפט - לבירור, רשלנות של שופטים. אין מדובר בכל מקרה הנראה כרשלנות, אלא במקרים חריגים.
פסק הדין ניתן על-ידי נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים השופט ורדי זילר, השופט דוד חשין והשופטת יהודית צור. הצדדים לדיון (בר"ע 2315/00) הם מדינת ישראל (הנתבעת), ואבי פרידמן, עו"ד אלי כץ ועו"ד יהושע נגר (התובעים). המחלוקת נסבה על החלטה שניתנה ברשלנות לכאורה על-ידי ראש ההוצאה לפועל - פעולה הנחשבת לכד דבר ועניין כפעולה של בית משפט.
בפסק הדין קבעו השופטים, כי אומנם לא ניתן לתבוע את השופטים עצמם בגין רלשנות. ואולם, בשל זאת שמדובר ביחסי עובד-מעביד בין השופטים לבין המדינה (מעסיקתם), הרי שיש להחיל כאן את סעיף 13 לפקודת הנזיקין, ולאפשר לניזוק לתבוע את ניזקו מהמדינה - תוך בירור רשלנות השופט.
כתבו השופטים (ציטוט):
כמו בית משפט קמא, גם אנו סבורים שלצורך סעיף 13 לפקודת הנזיקין יש לראות את המדינה כמעסיקתם של השופטים. לא רק משכורתיהם משולמות על-ידי המדינה, אלא שכל "האווירה המנהלית" בתוכה הם פועלים, ולסדריה הם כפופים במידה רבה מאוד, היא אווירה שמוסדות המדינה שולטים בה, מפעילים אותה ומכוונים אותה, והשופטים הם חלק אינטגרלי מהמערך הכללי הזה.
אי התלות של השופטים והיותם כפופים למרות החוק בלבד, איננה סותרת את "ההשתייכות" המנהלית האמורה. היות והשופטים משוחררים ממרותה של המדינה בתהליך השפיטה שהם מפעילים, נקבעה במודגש בהוראת חוק מיוחדת, ואולם לצד זה מכיר נוף עובדי המדינה בתפקידים רבים מאוד בהם משוחררים עובדי מדינה שונים ממרות המדינה בביצוע תפקידים, ודי להביא כדוגמאות בעלי סמכויות מעין שיפוטיות המפוזרים במנגנון הממשלתי, בין כאלו שניתנה להם סמכות לדון בהשגות המוגשות על-ידי הציבור, בין כאלו שהם חברי בתי-דין למיניהם, ובין בעלי תפקידים רבים מאוד כגון היועץ המשפטי לממשלה ורבים אחרים. אנו ערים לכך שהשחרור ממרות המדינה בכל אותם מקרים איננו קיצוני כ"שחרור" שנקבע גבי שופטים, ואולם עם זאת המשותף לרבים מבעלי תפקידים אלו לבין השופטים הוא, שמתן החלטות עצמן, בשעת נתינתן, היא תוצאת שיקול דעת עצמאי לחלוטין של אותם בעלי תפקידים. עובדה זו של העדר מרות על מעשיהם של עובדי הציבור הללו, איננה מוציאה אותם מכלל עובדי המדינה, ויחסי מעביד-עובד קיימים בינם לבין המדינה.
